שיר השירים רבה · Parasha 4 · פרק 16

עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, מוֹתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, דָּא מָה עֲבַד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי, מִן שַׁמִּינֵיהוֹן. מוֹתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּא מָה עֲבַד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי, שְׁלֵמִים בְּגוּפָן בְּלֹא הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. מוֹתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (שמות יח, יב): וַיִּקַּח יִתְרוֹ [וגו'] עֹלָה וּזְבָחִים, עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה וּשְׁלָמִים לְשֵׁם שְׁלָמִים, דָּא מָה עֲבַד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לָךְ פְּלִיגֵי בָהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי חַד אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, וְאַחְרִינָא אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וּמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וְדָא מְסַיְיעָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן. עוּרִי צָפוֹן, זוֹ הָעוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן, וְלָמָּה קוֹרִין לָהּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהוּא יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר, וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִין בַּדָּרוֹם, וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁל חִדּוּשׁ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרֵי אַף הָדֵין קְרָא מְסַיְיעָא לְרַבִּי יוֹסֵי (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה, שֶׁהִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ בַּתְּחִלָּה, וְכַד הֲוֵי מָטֵי גַּבֵּי שְׁלָמִים אָמַר (ויקרא ז, יא): וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, מִכָּאן וּלְהַבָּא, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָא דֵּין עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלֻיּוֹת הַנְּתוּנוֹת בַּצָּפוֹן וְיָבוֹאוּ וְיַחֲנוּ בַּדָּרוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה לא, ז): הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁנָּתוּן בַּצָּפוֹן וְיָבוֹא וְיִפֹּל בַּדָּרוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לט, ב): וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ. לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתוּן בַּצָּפוֹן וְיָבוֹא וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנָּתוּן בַּדָּרוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה מא, כה): הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת. הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁרוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת, וּכְשֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא רוּחַ אַרְגַּסְטִיס לָעוֹלָם, וּמַנְהִיג שְׁתֵּי רוּחוֹת כְּאַחַת וּשְׁתֵּיהֶן מְשַׁמְּשׁוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, ו): אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי. יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְדָתְךָ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹא יִהְיֶה הַחָתָן נִכְנַס לַחֻפָּה עַד שֶׁתִּתֵּן לוֹ הַכַּלָּה רְשׁוּת, מַה טַּעַם, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ.