שיר השירים רבה · Parasha 4 · פרק 7

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְלֹא נִמְצָא בָּהּ פְּסֹלֶת. מַהוּ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָהֶם לֹא זָבִים וְלֹא מְצֹרָעִין וְלֹא חִגְּרִין וְלֹא סוּמִין לֹא אִלְּמִין וְלֹא חֵרְשִׁין, לֹא שׁוֹטִין וְלֹא שַׁמָּמִין, לֹא טִפְּשִׁין וְלֹא חֲלוּקֵי לֵב, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ לֹא הָיוּ יָמִים קַלִּים וְהָיוּ בָם זָבִים וּמְצֹרָעִים חִגְּרִין וְסוּמִין, אִלְּמִים חֵרְשִׁים שׁוֹטִים וְטִפְּשִׁין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ כְּתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל קָרְבָּנוֹ, וְלָמָּה עָשָׂה יְהוּדָה טְפֵלָה, שֶׁלֹא יִתְגָּאֶה יְהוּדָה וְיֹאמַר הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי הוּא גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, אֶלָּא הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם אַחֲרוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח, וַהֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן הִקְרִיב מִזְרָק אֶחָד כַּף אַחַת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא שֶׁלֹא יֹאמַר יְהוּדָה הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, מֵאַחַר שֶׁבֵּרְכָן חָזַר וּבֵרְכָן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁיָּשַׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמְשָׁלָן בְּחַיּוֹת, מָשַׁל לִיהוּדָה בְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. דָּן לְנָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ. נַפְתָּלִי לְאַיָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. בִּנְיָמִין לִזְאֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, וְחָזַר וּקְרָאָן כֻּלָּן זְאֵבִים, כֻּלָּן נְחָשִׁים, כֻּלָּן שְׂרָפִים, כֻּלָּן עַקְרַבִּים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁהֲרֵי דָּן שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ חָזַר וּקְרָאוֹ אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה. אָמַר רַבִּי אִידֵי מָצִינוּ בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁל נְשִׂיאִים מַה שֶּׁהִקְרִיב זֶה הִקְרִיב זֶה, זֶה הִקְרִיב עוֹלָה, וְזֶה הִקְרִיב עוֹלָה. זֶה מִנְחָה, וְזֶה מִנְחָה. זֶה חַטָּאת, וְזֶה חַטָּאת. זֶה שְׁלָמִים, וְזֶה שְׁלָמִים, לָמָּה שֶׁכֻּלָּם שְׁלֵמִים וְשָׁוִין כְּאֶחָד. וּמָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָן בַּסֵּפֶר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן אֲבִיהֶם, וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסָן אֵצֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן, וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן דַּאֲמַר דָּא וּמַאן דַּאֲמַר דָּא, אֶלָּא מִן דַּאֲמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵּׁם רַבִּי הוּנָא (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין הֱוֵי רַבִּי הוּנָא הוּא דְאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם, וּרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁבָטִים הַלָּלוּ נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם. כֵּיצַד, מֵת רְאוּבֵן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְשִׁמְעוֹן. מֵת שִׁמְעוֹן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְלֵוִי. מֵת לֵוִי, בָּא לִתֵּן שְׂרָרָה לִיהוּדָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה הַנִּיחוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְאֵימָתַי הִגִּיע זְמַנָּהּ אַחֲרֵי מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים א, א ב): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה, שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, יְהוּדָה, עָתְנִיאֵל, יַעְבֵּץ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא זֶה בֹּעַז. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה עָתְנִיאֵל. כְּתִיב (יחזקאל כב, יח): בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג כֻּלָּם וגו', אָמַר זְכַרְיָה אֲנָא חֲמִיתֵהּ אָלוֹכוּרְסִין. (זכריה ד, ב ג): רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וגו' וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ וגו', תְּרֵין אָמוֹרָאֵי חַד אָמַר גּוֹלָה, וְחַד אָמַר גּוֹאֲלָהּ, מַאן דְּאָמַר גּוֹלָה, שֶׁגָּלוּ בְּבָבֶל וְגָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וּלְמַאן דְּאָמַר גּוֹאֲלָהּ הוּא פָּרוֹקָהּ, דִּכְתִיב (ישעיה מז, ד): גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.