שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 16

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הוּא לִי לֵאלֹהִים, וַאֲנִי לוֹ לְאֻמָּה. הוּא לִי לֵאלֹהִים (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וַאֲנִי לוֹ לְעַם וְאֻמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ד): הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ. הוּא לִי לְאָב, וַאֲנִי לוֹ לְבֵן. הוּא לִי לְאָב (ישעיה סג, טז): כִּי אַתָּה אָבִינוּ, (ירמיה לא, ט): כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, וַאֲנִי לוֹ לְבֵן (שמות ד, כב): בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה', הוּא לִי לְרוֹעֶה (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, וַאֲנִי לוֹ לְצֹאן, (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי. הוּא לִי לְשׁוֹמֵר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וגו', וַאֲנִי לוֹ לְכֶרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. הוּא לִי בְּמַקְנִיאִין וַאֲנִי לוֹ בְּמַכְעִיסִין, הוּא לִי בְּמַקְנִיאִין, שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר. וַאֲנִי לוֹ בְּמַכְעִיסִין, שֶׁזָּבַחְתִּי לֵאלֹהֵי מִצְרַיִם. וְכֵן (שמות יב, יב): וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. וַאֲנִי זְבַחְתִּים לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, כב): הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם. וְכֵן (שמות יב, ג): וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת. הוּא אָמַר לִי אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ג): שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אַתְּ הוּא רַחֲמִי טָבָא לָא לֶחְסַר טִבוּתָךְ לְעוֹלָם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כג, א): ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאי, הוּא זִמְּרַנִּי וַאֲנִי זִמַּרְתִּיו, הוּא קִלְסַנִּי וַאֲנִי קִלַּסְתִּיו, הוּא קְרָאַנִי (שיר השירים ה, ב): אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לֵיהּ (שיר השירים ה, טז): זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי. הוּא אָמַר לִי (שיר השירים ד, א): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ (שיר השירים א, טז): הִנְךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים. הוּא אָמַר לִי (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה'. הוּא אָמַר לִי (דברי הימים א יז, כא): וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וַאֲנִי מְיַחֶדֶת שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי דָּבָר לֹא תָבַעְתִּי אֶלָּא מִיָּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג כה): וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וגו' וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ דָּבָר לֹא תָבַע אוֹתוֹ אֶלָּא מִמֶּנִּי וּמִיָּדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ג): דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כְּשֶׁהָיָה לִי דָּבָר לֹא תָבַעְתִּי אֶלָּא מִיָּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּכְשֶׁהָיָה לוֹ דָּבָר לֹא תָבַע אֶלָּא מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. וּכְשֶׁהָיְתָה לִי צָרָה לֹא תָבַעְתִּי אֶלָּא מִמֶּנּוּ (שופטים ד, ג): וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה וגו', מַהוּ בְּחָזְקָה בְּחֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, כְּשֶׁהָיָה לוֹ דָּבָר לֹא תָבַע אֶלָּא מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.

הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, רַבִּי יוֹחָנָן אִתְיַסַּר וַעֲבַד חֲשַׁשׁ בִּצְמַרְמוֹרַיָּיה תְּלַת שְׁנִין וּפְלַג, סָלֵק רַבִּי חֲנִינָא לִמְבַקְרָה יָתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אִית עֲלָךְ, אָמַר לֵיהּ אִית עֲלַאי יוֹתֵר מִמַּשָׂאִי, אֲמַר לֵיהּ לָא תֶהֱוֵי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא הֱוֵי אוֹמֵר: הָאֵל הַנֶּאֱמָן, כַּד הֲוָה צַעֲרָא קְשִׁי עֲלוֹי הֲוָה אָמַר הָאֵל הַנֶּאֱמָן, וְכַד הֲוָה מַקְשֶׁה עֲלוֹי צַעֲרָא יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, הֲוָה סָלֵק רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עֲלוֹי מִלָּה וַהֲוָה נָסֵב נְפַשׁ, לְבָתַר יוֹמִין אִתְּשַׁשׁ רַבִּי חֲנִינָא סְלַק רַבִּי יוֹחָנָן לִמְבַקְּרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אִית עֲלָךְ, אֲמַר לֵיהּ מַה קָּשִׁין הֵן הַיִּסּוּרִין, אֲמַר לֵיהּ וּמַה שְֹּׂכָרָן מְרֻבֶּה. אֲמַר לֵיהּ לָא אֲנָא בָּעֵי לְהוֹן וְלָא לְאַגְרֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה לֵית אַתְּ אָמַר הַהִיא מִלְּתָא דַּהֲוֵיתָ אָמַר עֲלַי וְאִיתְנְסִיב נְפַשׁ, אֲמַר לֵיהּ כַּד הֲוֵינָא מִלְּבַר הֲוֵינָא עָרֵב לְאָחֳרָנִין, וּכְדוֹן דַּאֲנָא מִלְּגָיו לֵית אֲנָא בָּעֵי אָחֳרָנִין דִּיעַרְבוּנִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב: הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, אֵין שַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁלִּבָּם רַךְ כַּשּׁוֹשַׁנִּים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פָּרוֹת אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה וְאַחַת כֹּחָהּ רָע, עַל אֵי זוֹ מֵהֶן הוּא מַטְרִיחַ, לֹא עַל אוֹתָהּ שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה שֶּׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד, דִּכְתִיב (ישעיה נז, כ): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, וּמִי הוּא מְנַסֶּה, הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ה): ה' צַדִּיק יִבְחָן. (בראשית כב, א): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית לט, ז): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא פִּשְׁתָּנִי זֶה כְּשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ קָשֶׁה אֵינוֹ מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר, לָמָּה, שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, וּכְשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה כָּל שֶׁהוּא מַקִּישׁ עָלֶיהָ הִיא מְשַׁבַּחַת וְהוֹלֶכֶת. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה לָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד, וּמְנַסֶּה הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיּוֹצֵר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵק כִּבְשָׁנוֹ אֵינוֹ בּוֹדֵק בְּקַנְקַנִּים מְרוֹעֲעִים, לָמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּקִּישׁ עֲלֵיהֶם הֵן נִשְׁבָּרִים, וּבְמִי הוּא בּוֹדֵק בְּקַנְקַנִּים יָפִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּקִּישׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים אֵינָן נִשְׁבָּרִין, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים, וּמִי הוּא מְנַסֶּה הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן.