רות רבה (לרנר) · Parasha 2 · סעיף 16

שבנה בנותי לכנה (רות א: יב) ר' שמואל [בר חייא ב"ר יודן בשם ר' חנינא] אמר, בשלשה מקומות כתיב כאן שבנה (שם: ח), שבנה (שם: יא) שבנה (שם: יב), כנגד שלשה פעמים שדוחים את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. א"ר יצחק, בחוץ לא ילין גר (איוב לא: לב), לעולם יהא אדם דוחה בשמאל וימין, ומקרב בימין. כי זקנתי מהיות לאיש א"ר יוחנן, למדתך תורה דרך ארץ שאין תשמישה של מטה אלא (באר"ץ) בלילה, הה"ד וישכב עמה בלילה ההוא (בראשית ל: טז). ואומר, בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים (אסתר ב: יד). וכתי', גם הייתי הלילה לאיש.

[וגם ילדתי בנים] האלו הייתי הלילה לאיש, וילדתי בנים.

(יז) הלהן תשברנה (רות א: יג) [יכולות אתם יושבות עד אשר יגדלו?]

הלהן תעגנה יכולות אתן להיות יושבות עגונות לבלתי היות לאיש. אל בנותי אללי בנותי.

כי מר לי [מאד] מכם בשבילכם.

בי - ובבעלי ובבני יצאה בי יד י"י.

(יח) ר' חנינא בריה דר' אבהו פתר קרייה במשה. אמר משה לפני הב"ה, רבון העולמים, בהן קלסתיך, הן לי"י אלקיך [השמים ושמי השמים וגו'] (דברים י: יד). בהן הייתי סבור שאת נותן לי פרוקפין. הלהן תעגינה - הוגעתני במלאך המות. נפק דבירא ואמר לי, הן קרבו ימיך למות (שם לא: יד) על שאמרתי לישראל שמעו נא המורים (במדבר כ: י) נגזר עלי שלא אכנס לארץ. וחוזר ואומר, אל בנותי - אללי בני. [כי מר לי מאד מכם -] בשבילכם.

בי - ובאחי [ובאחותי] יצאה יד י"י.

(יט) א"ר יהושע, בכל מקום שנא' יד י"י מכת דבר היא, ובנין אב שבכלם הנה יד י"י הויה [במקנך] (שמות ט: ג). בר קפרא אמ', יד תבעו, ויד נגעה בהם. יד תבעו - מי יתן מותנו ביד י"י (שם טז: ג). יד פגעה בהם - וגם יד י"י היתה בם (דברים ב: טו). א"ר יודן בר סימון, ביוצאים היתה מגפה, ולא היתה מגפה ביושבי'. תלמידוי דר' נחוניא מייתי לה מהכא, בכל אשר יצאו, יד י"י היתה בם לרעה (שופטים ב: טו), הוי ביוצאים היתה מגפה, ולא היתה מגפה ביושבים. אמר ר' ראובן, אף בניהם היו מצרין אחריהם ואומרים, אימתי ימותו אלה ונכנס אנו לארץ ישראל.