ד"א: ויוקים - זה אלימלך. ואנשי כוזבא - שעשה דבריו של הב"ה כאלו כזבים. ד"א: ואנשי כוזיבא - אלו בניו שהיו מכוזבים. ויואש - שנתיאשו מן החיים. ד"א: ויואש - שנתיאשו מארץ ישראל. ושרף - ששרפו את בניהם ואת בנותיהם לע"ז. ד"א: ושרף - ששרפו את התורה. ר' מנחמא [ור' סודר בשם ר' אחא] אמרי, וכי שרפוה? אלא ללמדך שכל המבטל דבר אחד מן התורה כאלו שורפה. אשר בעלו למואב - שנשאו נשים מואביות. ד"א: אשר בעלו למואב - שהניחו ארץ ישראל והלכו ונסתפחו בשדה מואב. וישובי לחם - זו נעמי ששבה לבית לחם. והדברים עתיקי' - כבר אמר כל אחד ואחד מפורש בפני עצמו.
קריאה במקור
רות רבה (לרנר) · Parasha 2 · סעיף 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 981cceb241dbbe641d213125c841d8c432d20b2f6014933f91a01e8ba1cf99b3