רות רבה (לרנר) · Parasha 2 · סעיף 2

ר' שמואל [בר נחמן] פתר קרייה בדוד. [בני שלה בן יהודה, ער] אבי לכה - אב ב"ד [של לכה. ולעדה אבי מרשה - אב ב"ד של מרשה]. ומשפחות (יעבץ) בית עבודת הבוץ - זה דוד שהיה עסוק בפרכות, הדא הוא דכתי' ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי (ש"ב כא: יט). אלחנן - שחננו הב"ה. בן יערי - שהיה גדל ביער. אורגים - שהיה עסוק בפרכות. ד"א: אורגים - זו סנהדרין שהיתה גוררת עמו בדברי תורה. ד"א: שהיתה מעלה הלכה [לפניו] והוא אורגה. לבית אשבע - שנשבע לו הב"ה, שנא' כרתי ברית לבחירי [נשבעתי לדוד עבדי] (תהלים פט: ד). ויוקים - שקיים לו את השבועה, שנא' נשבע י"י לדוד אמת לא ישוב ממנה (תהלים קלב: יא). ואנשי כוזבא - [ר' עזריה ור' יוחנן בן חגי,] ר' יצחק בר מריון [בשם ר' יוסי בר' חנינא] (אמר), רובה של סנהדרין משל יהודה היה, שנא' חכלילי עינים מיין (בראשית מט: יב), וכת' והיה אם מעיני העדה (במדבר טו: כד). [ולבן שנים מחלב (בראשית מט: יב) שהיו סודרין את ההלכה כשנים עד שהיו מוציאין אותה בנקיון כחלב]. ויואש - שנתיאש מן החיים, שנא' תהי נא ידך בי ובבית אבי (דהי"א כא: יז). ושרף - שהזכיר מעשה שרופים, י"י אלקי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם (שם כט: יח). אשר בעלו למואב - אשר בא מרות המואביה. וישובי לחם - שהוא מבית לחם. והדברים עתיקים - אמ' ר' סימון, הד"א ויעתק משם ההרה (בראשית יב: ח) המעתיק הרים (איוב ט: ה), ויעתק צור ממקומו (שם יח: ד), שאמר עזרא וכתב זה הייחוס שבדברי הימים, ועתקו בזה המקום והדברים הללו סתומים כאן, ומפורשי' במקום אחר. המה היוצרים - זה בעז ורות. ויושבי נטעים - זה שלמה המלך והזקנים, שהיו דומים לנטע חכמה, והוא בחכמה ובמלכות. וגדרה - זו סנהדרין, שהיו יושבים לפניו על שבעים קתדראות עשויים כגדר, וגודרין דברי תורה. עם המלך במלאכתו ישבו שם - מנין אתה אומר שלא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנה יושב ודן דינן של זונות? שנא' עם המלך במלאכתו ישבו שם, ואומר וישם כסא לאם המלך (מ"א ב: יט) - זו בת שבע. ותשב לימינו (שם) - זו רות המואביה.