לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה. ונ"ל המלקט שזה הוא פירוש המדרש לא יסור שבט מיהודה זה מכיר בן מנשה וע"ז מסיים בב"ר בפ' ויחי עד כי יבא שילה זה מלך בן דוד ויסור תלונת המ"כ עד שדחק עצמו לעיל בב"ר ורוצה לגרוס גירסא אחרת וז"ל ולבי אומר לי זה מפיבושת דכתיב ויקחהו מבית מכיר וגו' והכוונה שלא יכרית זרע מלכות שאול אף שיהודה ימלוך ונקרא מחוקק לפי שהיה ת"ח גדול כמ"ש בפ"ק דברכות שהיה מבייש פני דוד בהלכה וק"ל:
קריאה במקור
יפה תואר על במדבר רבה · פרק 14 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולניני ולנכדי. ומה שלא חש אבימלך לבקש רק על בנו ונכדי ומשם ואילך לא ביקש כלום איתא בב"ר בפרשת וירא הטעם שעד כאן רחמי האב על הבן דהיינו על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם בו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d9dc23b86abe41ff86c20bd34ace361723c7c3f2b3814a9cfb3f9a35c9364ca7