לפי שהוא כולל לנפש לא יטמא וכו'. וחזר והתירו לקרובים זה הוא סותר למה שאמר בויקרא רבה אמור ואמרת אמירה ראשונה למת מצוה יטמא והב' לאחרים לא יטמא ומ"ש כאן הוא עיקר דאילו התם ק' שהרי אזהרת טומאה קודמת לאזהרת מת מצוה דבתר דמוזהר מהטומאה צריך להזהיר דאילו למת מצוה יטמא ועוד שאזהרות הטומאה מפורש בקרא:
קריאה במקור
יפה תואר על במדבר רבה · פרק 10 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d9dc23b86abe41ff86c20bd34ace361723c7c3f2b3814a9cfb3f9a35c9364ca7