יומו של הקב"ה. והוא אלף שנים ולא שיש אצלו זמן ח"ו דאלף אלפי אלפים שנים כרגע אצלו שאין לו יחס עם הזמן אלא שע"ד השאלה כתבו שיומו של הקב"ה אלף שנים לדבר כלשון בני אדם וגבי תורה דכתיב ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום משמע אלפים שנה שהם שני ימים מהקב"ה בלשון בני אדם ונ"ל דהכי פירושו כשהזכיר הקב"ה יום הוא אלף שנה כמו ביום אכלך וכו' שהוא אלף שנה דאל"כ מאי כי אלף שנים בעיניך וגו' וע"י דבכמה דוכתי אשכחן יום נזכר בדבריו והוא כפשוטא וק"ל:
קריאה במקור
יפה תואר על במדבר רבה · פרק 5 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d9dc23b86abe41ff86c20bd34ace361723c7c3f2b3814a9cfb3f9a35c9364ca7