וזאת תורת הנזיר. מיותר הוא ועוד שהרי כאן ביום מלאות הוא אחר הנזירות שכבר אינו נזיר ודורש שבא לרבות נזיר עולם ותיבת תורה משמע שבא להשוות כמ"ש תורה אחת יהיה לכם וכן כאן להשוות ועי' לקמן ריש סי' כ"ד:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 10 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיקל בתער מביא. כדין כל נזיר טהור שמגלח:
כי נדר נדר עבדך. היינו נדר נזיר עי' כל זה לעיל פר' ט' סי' כ"ד איך דורש על שנה חודש ושבוע. ועי' ס"ע פרק י"ד שהובא דברי ר' נהוראי ושם איתא שהוא שנת שלשים ושש למלכות דוד:
שנת עשר לשמואל. עי' לעיל פר' ג' סי' ח' ועי' עוד ס"ע פר' י"ג:
לקרבן טהרה. מרבה נזיר לקרבן טהרה בעת שמיקל בתער כנ"ל ולא לקרבן טומאה:
במי שיש פסק לנזירות. זה מביא קרבן טומאה ולא נזיר עולם:
הוא יביא את עצמו. ספרי והשיאו אותם עון באכלם את קדשיהם ויקרא כ"ב ט"ו הלא הם עצמם על שאכלו מקדשים השיאו עון אשמה וכן כאן יביא עצמו שאין ב"ד מכריחים אותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b282e2c8d199c4158062a30355c9a008dd7b091a27a9d0630c39f89283d99ec1