פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 12 · פסקה 1

ויהי ביום כלות. פסיקתא פר' ה' סימן י"א כל הענין תנחומא כאן סימן כ"ה:

אותו מעשה. של העגל:

ראיתי את העם. ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם:

הרף ממני ואשמידם. דברים ט' י"ג י"ד בסיפור מעשה עגל:

אשמעה מה ידבר. משמע שמכין עצמו לשמוע מה שידבר הרי שיודע בוודאי שידבר והוא ישמע ולא מצאנו מעלה זו כ"א במשה כמ"ש במדבר ט' ח' עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ויתכן שדורש גז"ש מתיבת אשמעה לתיבת ואשמעה מה שם משה אף כאן משה ועי' ד"ר סוף פר' ה' אמר דוד אשמעה בפסוקים הקודמים נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה אספת כל עברתך השיבות מחרון אפיך כמ"ש אצל העגל שוב מחרון אפיך ואז עכ"ז אשמעה מה ידבר האל ה' שאע"פ שניחם על הרעה היה בלבו עליהם ע"פ מדה ט':

שעד עכשיו. פי' שאני בספק אם עדיין הוא בכעס או אם כבר נתרצה:

ה' הוא מדת הרחמים. לעיל פר' ט' סימן י"ח וש"נ:

ויעבור ה' על פניו. אפשר אותו שכתוב בו את השמים ואת הארץ אני מלא כתב בו ויעבור ה' אלא אא"ע להעברת המקום ת"ע להעברת המדות שעבר כ"י על פני עצמו שהעביר כעסו וכמ"ש לעיל פר' י"א בריש סימן ז' ישא ה' פניו יעביר כעסו ממך ע"ש:

לתוך אזנו כמו סילון. לקמן פר' י"ד ריש סימן י"ט וסילון פירושו שביל וצינור מיוחד שלא ישמע לכאן ולכאן כמ"ש תנחומא ריש ויקרא:

אל עמו כו' שנעשה המשכן. כי כשעשו העגל קוראן עמו של משה כמ"ש כי שחת עמך ועכשיו עמו כמ"ש שמ"ר סוף פר' מ"א בביאור:

תומיך ואוריך. לאיש חסידך על שלא היה להם חלק בעגל:

לשכון כבוד בארצנו. שישכון השכינה בארץ היינו במשכן:

אימתי היתה שלום. כמ"ש כי ידבר שלום:

וישם לך שלום. לקמן סימן ד' קרוב לסופו:

ויהי כיום כלות משה. שאז היה שלום לישראל מהש"י שהמשכן כפר על העגל ע"פ מדת סמוכין: