שהראשונים. ובתנחומא סי' ה' הנ"ל הגירסא שבראשונה נאמר ורחל באה וגו' וכמ"ש ב"ר פר' ע' סי' י"ב שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו וגדרו עצמם מן הערוה הדה אמרת שאנשי מזרח גדורים וע"כ לא חשש לבן להניח את רחל בין הרועים וכן בנות יתרו. ועי' שמ"ר פר' א' סי' ל"ב שבקשו להזדווג להן אולי חידוש היה כדי לזכות את משה שהרי יתרו לא חשש:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 20 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והטעה את הבריות. כמ"ש בסדר מטות הן הנה היו לישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' והיודע מחשבות ידע מחשבתו שכן רוצה לעשות על כן הטעה אותו הש"י ונתן מכשול לפניו וזה משגה ישרים בדרך רע ישגו אותו ויטעוהו וזה ע"פ מדת ממעל ומנגד ודרך קצרה ומ"ש בשחותו הוא יפול על סוף המעשה שנהרג במלחמת מדין:
מי האנשים האלה. כמ"ש לעיל סי' ו' בביאור:
מן העוה"ז והבא. זה לא יובן אלא ע"פ סודות הזוהר שאמר ואנכי אקרה כה אעקור להאי כה כנסת ישראל מאתרה וזהו וגרשתיו סתם לגמרי שלא ימצא כלל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b282e2c8d199c4158062a30355c9a008dd7b091a27a9d0630c39f89283d99ec1