פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 19 · פסקה 23

נחש יחיד היה. ה"ג בתנחומא ר' אומר נחש יחיד היה ויתכן דסובר כמ"ש שמ"ר פר' יו"ד סימן ד' אצל צפרדע פלוגתא דר"ע וראב"ע דר"ע סובר צפרדע אחת היתה והשריצה והולידה כל הצפרדעים וראב"ע סובר אחת היתה ושרקה ובאו כולם ושם דורש ב' כ"מ תחלה כתיב והעל הצפרדעים ואח"כ כתיב ותעל הצפרדע וכן כאן תחלה כתוב וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים ואח"כ כתיב ויסיר מעלינו את הנחש והכריע שמתחלה היה נחש יחיד ונעשו רבים או כר"ע או כראב"ע:

ענותנותו של משה. איך היה נוח לרצות שבפעם אחד שאמרו חטאנו נתרצה להם והצר לו בצרתם כאלו לא חטאו לו:

ויאמר העם אל שמואל. חטאנו כי עברנו את פי ה' ואת דבריך עי' הגהות רש"ש זצ"ל ויתכן דכאן חסר שתחלה הביא ראיה מש"א י"ב שאמרו העם לשמואל כי יספנו וגו' והשיב חלילה לי וגו' והביא עוד ראיה משמ"א ט"ו ובפסוק כ"ד שכתוב כי עברתי את פי ה' ואת דבריך רק על שאמר אמתלא לחטאו כי יראתי את העם לא קבל עדיין דבריו עד שאמר בפסוק ל' חטאתי אז נעתר לו מיד כמ"ש שם וישב שמואל אחרי שאול דו"ק בפסוקים גם יתכן שהמדרש דורש אצל שמואל שכתוב תחלה התפלל בעד עבדיך ואח"כ כי יספנו על כל חטאתינו רעה ותחלה היה להם להתוודות לומר חטאנו ואח"כ יבקשו שיתפלל בעדם וכמ"ש כאן שתחלה אמרו חטאנו וגו' ואח"כ אמרו התפלל ודורש שבאמת כן היה וזה ע"פ מדה י"ז שמצאנו שכן הסדר הנכון וגם כאן היה כן ומאחר שדורש אצל שמואל תופס הלשון שאמר ג"כ שאול לשמואל ויתכן דשני הדרכים אמת ודו"ק. וגם בתנחומא הגירסא כמו כאן:

אפילו נחש פתן. בתנחומא הגירסא אפילו נשוך מפתן ועקרב:

זרקו לאויר ועמד. שכתוב עשה לך שרף ושים אותו על נס ולא כתיב שיעשה נס וכן כתוב במעשה ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס ולא כתב כלל שעשה נס היינו עץ כלונס גבוה כמ"ש כנשוא נס הרים וכמ"ש ונשא נס לגוים וכדומה כי איך ימצא במדבר נס תקוע ע"כ דורש וישימה על הנס אא"ע לנס של עץ תנהו ענין לנס של פלא שעמד בנס באויר גבוה כמו על נס של עץ וכמ"ש בסוף בשלח ויקרא שמו ה' נסי וזהו על הנס הידוע ה' נסי: