פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 23 · פסקה 7

שנו רבותינו. ע' ברכות דף מ"ח ב' תנחומא כאן סי' ו' משנכנסו לארץ יהושע תיקן ברכת על הארץ ועל המזון:

משחרבה התקינו בונה ירושלים. ובגמרא איתא שדוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים וכו' וכאן בכוונה שעיקר הברכה תיקן דוד שהוא התחיל לבנות ירושלים ואחר החורבן הוסיפו בתחנונים:

מברכת על הארץ. על שמזכיר בה הרבה דברים ארץ חמדה ברית ותורה ויצ"מ וחיים וכו':

כשהרג יהושע. ע' שמ"ר פ' ל"ב סי' ב' ובילקוט ירמי' ג' ארץ שכל מלכי עולם נתאוו לה שנאמר מלך יריחו אחד מלך עי אחד ואין בין יריחו לעי אלא ג' מילין אלא שכל מי שקונה בחוץ לארץ ואינו קונה בארץ ישראל לא הי' נקרא מלך וזהו שדורש שהיו בארץ ס"ב מלכים באופן זה שהי' להם מדינות גדולות בחוץ לארץ ומדינה קטנה בא"י ומלכו שם ובימי יהושע היו שם ל"א מלכים וכן בימי סיסרא ואין הכונה שהיו בזמן אחד שהרי מיהושע עד סיסרא ערך מאה וכ"ח שנה וע' ב"ר פ' נ"ג סוף סי' יו"ד שיהושע הרג ס"ב מלכים שמ"ש מלך יריחו אחד פי' הוא ואנטקיסר שלו וכן כלם. וע' שיר פסוק כרם הי':

אז נלחמו מלכי. פי' שבאו מלכים עם סיסרא כמו שבאו אז במלחמת מלכי כנען עם יהושע כמו שהיו במלחמת כנען ל"א כך היו במלחמת סיסרא ל"א ופי' למה באו על מי מגידו לשתות מים הטובים שבארץ ישראל ובצע כסף לא לקחו:

לארץ שהיא חביבה. כמ"ש לעיל בסי' ו':