פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 15 · פסקה 6

מה כתיב למעלה. עי' ויק"ר פר' כ"ט סימן ה':

ושבט אפרים הקריב. שאינו בן יעקב והוא הצעיר ונולד באחרונה אעפ"כ הקריב ושבט לוי שהוא השלישי לשבטים לא הקריב:

נשיא לוי זה אהרן. פי' שאע"פ שכתוב בסוף במדבר ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן עכ"ז אהרן היה הנשיא באמת שאלעזר לא היה נשיא כ"א על עבודת כלי המשכן אך נשיא שבט היה אהרן כמ"ש ואת שם אהרן תכתוב וגו' וס"ד כי מטה אחד לראש בית אבותם שהוא היה הראש והנשיא:

בשבילי אין הקב"ה מקבל. על שהיה לי חלק בעגל כמ"ש בת"כ ריש שמיני שהיה אהרן מתירא לקרב למזבח מטעם זה ביום השמיני:

לגדולה מזו. שעבודת הנרות גדולה מהקרבנות שעבודת המנורה בפנים בהיכל ועבודת הקרבנות של חנוכת המזבח במזבח החיצון ומ"ש שהקרבנות כל זמן שביהמ"ק קיים והנרות לעולם זה צע"ג למה הזכיר כאן ביהמ"ק הלא עתה מדבר בחנוכת המזבח שבמשכן וצער אהרן היה שלא היה לו חלק בחנוכה זו מממונו ככל הנשיאים ולא על העבודה שהרי הוא ובניו עבדו ועשו כל חנוכת הנשיאים ואיזה פיוס הוא לו בהדלקה שלא היתה מממונו רק משל ציבור ומה חידש לו כאן הלא כבר נצטווה בריש ואתה תצוה. והרמב"ן בחומש פירש שהכוונה שיזכה שיצאו מבניו בני חשמונאי הכהן שנצחו את מלך אנטיוכוס שבטל עבודת הקרבנות ועבודת הנרות והם החזירו עבודת הקרבנות והנרות ונעשה להם נס בנרות שעל שם זה הוסיפו מצוה בישראל מצות נר חנוכה לזכר הישועה שנעשה על ידם והתקנה לעולם ועיקר החידוש הוא מהרמב"ן אך הוא קיצר מאד וכמ"ש במ"כ ואני הרחבתי הביאור להסיר מדבריו התלונה שמקשים על פירושו ועל פי דברים שהוספתי מתורץ הכל:

וכל הברכות. שלעולם הכהנים מברכים את ישראל בברכת כהנים וגם זה פיוס שלו תקנתיו גדולים מהם וזהו בהעלותך שהיל"ל בהדליקך בהבעירך בהאירך ע"כ דורש בהעלותך מלשון עילוי שע"י הנרות תתעלה על קרבן נשיאים ותיבת את מרבה ענין בדומה לו היינו הברכות: