פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 16 · פסקה 21

אלו סנהדראות. שנקראים עדה כמ"ש אם מעיני העדה וכמ"ש לעיל פר' ט"ו סי' כ"ד וכן הענין בתנחומא כאן סימן י"ב:

התחילו לומר. כן דרך המדרש לסדר דבריו בתיבת התחיל אף שאינו תחלת דברים כמ"ש בפירושינו כמה פעמים:

בדין שהוצאת מפיך. עי' לקמן פר' י"ח סימן ד' לא נעלה:

מי הם משה ואהרן. ולפי מ"ש בסדר שלח ויאמרו כל העדה לרגום אותם וגו' הם יהושע וכלב סמוך למ"ש אל תיראום שאמרו יהושע וכלב אך לכי שדרש לפני זה כי במשנה תורה הוא התשובה מה שהשיבו ישראל על דברי כלב ויהושע כנ"ל ואח"כ כתוב ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראו מהם פי' שמשה אמר להם כן אחר שהשיבו לכלב ויהושע א"כ מ"ש ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים היינו למשה ולאהרן (ויתכן מאד שעפ"י המבואר מפסוק דברים א׳:כ״ט ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראו מהם שגם מ"ש בסדר שלח ואתם אל תיראו וגו' אל תיראום הם ג"כ דברי משה ודוק מאד) וכמ"ש בסוף בשלח וילן העם על משה וגו' ויאמר משה עוד מעט וסקלוני וכן הוא כאן שכתוב וילונו על משה ואהרן וגו' א"כ מ"ש לרגום אותם היינו ג"כ למשה ואהרן:

מלמד שהיו זורקים. דייק מ"ש וכבוד ה' נראה בוי"ו המוסיף שאמרו לרגום אעפ"י שכבוד ה' נראה וכל מקום שכבוד ה' נראה היה בענן וכמ"ש בסדר בשלח וכדומה כמה פעמים וזהו מ"ש והענן מקבל. וכמ"ש לעיל ויאמר אליהם כל העדה הם הסנהדרין וכן כאן ויאמרו כל העדה לרגום הם הסנהדרין שפסקו הדין לרגום אותם והעם שמעו ועשו וע"כ פתח הכתוב ויאמרו כל העדה לרגום וחתם אל כל בני ישראל: