זה שכוונו וכו' רש"י גרס זה שכן. פי' לפי שקשה שתי פעמים ויעש ל"ל דכאן כתיב ויעש נח ואחר זה ד' פסוקים כתיב עוד ויעש נח לזה אמר המדרש דהראשון קאי על עשיית התיבה והשני לביאת התיבה או להכנסת הבעלי חיים והלשון שיכן כמו שייך ר"ל זה הפסוק שייך לעשיית התיבה אבל הפסוק השני שייך להכנסת חיה ועוף. וכן הוא בפרשה שלאחר זה ויעש נח זה שיכן לכנות בהמה ר"ל זה שייך על הכנסת בהמה וחיה כו' ותיבת שיכן ושייך משורש אחד הם כנ"ל וכן משמעות מתוך רש"י בחומש שפי' על ויעש הראשון זה עשיית התיבה ועל ויעש השני פרש"י זה ביאתו לתיבה כנ"ל: בפי' מ"כ בד"ה כלומר הן וכו'. טעות סופר ודבור זה צריך להיות בסמוך אהן ודבורן כזב:
קריאה במקור
ידי משה על בראשית רבה · פרק 32 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 63085946860a8c8cc17fd1bc75a69065e628c25ff7614b2c819e0585a20f97c4