זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם. ופירשו היפ"ת והרמב"ן שזהו מאמר אחד עד וברוח פיו כל צבאם וכתבו שהרעשה של ב"ז היה הקושיא של ויעש אתמהא וכו' ולי נראה שהמאמר הוא סופו עד מלת ויעש אתמהא והרעשה של ב"ז היה כדפרש"י לפי שרצה להבין יותר מדאי וקאי אדלעיל שרצה להבין כמה בין מים למים והרעיש את עולמו פי' שהלך לו מן העולם. ואח"ז התחיל המדרש ויעש אתמהא זהו דרש בפני עצמו ואינו משיב על תמהו וכן מצינו כמה פעמים: א"נ י"ל שהמדרש השיב על התמהון וה"פ ויעש הלא במאמר היה כמו שאחז"ל בי' מאמרות נברא העולם ומשני דאין זה תמיה הוי בדבר ה' שמים נעשו כי מלת ויעש הוא הדיבור פירוש שהדיבור הוא העשיה כדאי' לקמן פרשה י"ב משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה הוי עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו א"כ האמירה הוא העשייה ומייתי לקמן ע"ז בדבר ה' שמים נעשו וכבר נעשו ודוק:
קריאה במקור
ידי משה על בראשית רבה · פרק 4 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 63085946860a8c8cc17fd1bc75a69065e628c25ff7614b2c819e0585a20f97c4