יצירה בעוה"ז ויצירה לעוה"ב. צריך ליתן טעם איך ברא עכשיו מה שיהיה אחר מיתה. ונ"ל המחבר לפי שכשברא את האדם ברא בו עצם ששמו לוז ומעצם זה יחיו המתים לעתיד ואותו עצם אינו נרקב ולפיכך אמר שברא עכשיו שני יצירות ומשום זה מביא הפלוגתא דב"ש וב"ה שלדברי ב"ש יתחיל לעתיד בעצמות לפי שהכל ירקבו ולא ישאר רק עצם זה לפיכך מן ההכרח להתחיל בו. וב"ה אומר כשם שיצירתו בעוה"ז כך יצירתו לעוה"ב. לפי שהוא סבר שהעצם לוז כבר נברא וממנו יוגמר הכל כמו בבריאה ראשונה שנברא הכל בפעם אחת. לזה מביא המשל כמו שנותן לחלב המסו והחלב קופה ועומד כן העצם לוז הוא מקפה ונברא הכל בפעם אחת כנ"ל.
קריאה במקור
ידי משה על בראשית רבה · פרק 14 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עשית אדלעיל קאי ופירושו כדלקמן בויקרא רבה א"ר אבהו טובה גדולה עשה הקב"ה עם אשה זו בעוה"ז שלא התחיל בצורת הולד בגידים ועצמות שאילו התחיל בהם היה מבקיע כריסה של אמו ויוצא וק"ל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 63085946860a8c8cc17fd1bc75a69065e628c25ff7614b2c819e0585a20f97c4