בהדין קמצא דלבושיה. אפשר לפרש כיון שמביא הפסוק ואיש אחד וגו' אגב אורחיה קמ"ל ביה מלתא וכן דרך המדרש ופי' שקאי על המלאך שאין שייך בו לבישת בגדים ע"ז אמר כהדין קמצא וכו' וכן משמע סוגית המדרש לפניו ולאחריו ודלא כפי' מ"כ:
קריאה במקור
ידי משה על בראשית רבה · פרק 21 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל זמן שהיה אדם. פי' כ"ז שהיה אדם ולא נבראת חוה היה כאחד. כיון שנטלה צלעתו ונבראת חוה להסיתו לעבירה לדעת טוב ורע ויהיה פירוש הפסוק כך שמלת ממנו לא קאי למלת כאחד אלא ה"ק ממנו פי' שנטלה ממנו צלעתו היא הסיתו לדעת טוב ורע וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 63085946860a8c8cc17fd1bc75a69065e628c25ff7614b2c819e0585a20f97c4