עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 18 · פסקה 9

מי שילך כו' דסיפיה דקרא שמעו נא בני לוי וגו':

ואומר לפניו דברים רכים דאין אמירה אלא תחנונים כדאי' בספרי פסוק ותדבר מרים:

הקטן הוא הכבוד שבידכם המעט כו' מפרש המעט המעט באיכות:

אינה כנגדו פי' כנגד אהרן ובמדרשים אחרים אי' אינה כנגדנו:

וליתן לו זמורה שכן היה המנהג שכל מי שהמלך משחררו נותן בידו זמורה והוא סימן חירות ושבט מושל כמו עדיין ביש מקומות שהמושלים והרודים בעם יש בידם מקל יד והוא סימן לממשלתם:

סנקליטיקום בש"ר פ' ומשה עלה לך קרא לפלוני סניקליטקוס. פי' יועץ אחד מבית דין (מוסף). וכן אהרן בראשונה היה לוי נבחר לעבודת השם ואח"כ נבחר לכהן גדול. ובילקוט לא גרס חזר כו':

בשעה שהציק כו' נזדעזע כו' שמא לא הייתי ראוי כו' לפי הנוסחא דכאן צריכין לפרש שאהרן חשש שהוא מעל בחטא העגל וכמ"ש ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. שע"י כך הוא וזרעו אינן ראוין עוד לכהונה וליכנס לפנים. וע"כ היה דואג שמא הוא מועל בשמן המשחה. אבל בהוריות פ"ב אי' (וכ"ה בשוח"ט) ת"ר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן אמרו כמין שתי טיפין ( של שמן) מרגליות היו תלויות בזקנו של אהרן. אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא מעלתי ח"ו בשמן המשחה (שיצקתי יותר מדאי) יצתה בת קול ואמרה לו כטל חרמון מה טל זה אין בו מעילה אף שמן שבזקן אהרן אין בו מעילה. ועדיין אהרן דואג שמא הוא לא מעל לפי שלא נהנה אני מעלתי שנהנתי יצתה ב"ק ואמרה הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת ע"ש. ואפשר שגם כאן הכוונה על שני טיפין הללו היה מצטער. ומפני דמייתי הנה מה טוב וכו' שהוא תשובת אהרן מפרש נמי כשמן הטוב שהוא תשובת משה מה טל אין בו מעילה כו':

מה טל חרמון כו' דפי' כשמן הטוב וגו' כטל חרמון. ר"ל כשמן הטוב כטל שניהם שוין:

יקפחני פי' יסתום ויסתיר דברי: