זש"ה לא איש אל ויכזב. לא איש עושה לאל שיכזב לא בן עמרם כצ"ל וכ"ה בתנחומא. ובירושלמי דתענית הגי' יותר ברורה וז"ל לא איש הוא שעשה דבריו של אל כאילו אינן למה יחרה אפך בעמך. ובן אדם ויתנחם לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם וינחם ה' על הרעה וגו' עכ"ל. ולא ששינה מרע"ה הכוונה והכזיבה. אלא כי מתחלה כן היה רצון האלהי. רק נתכוון לשיבקש משה רחמים על הדבר למצוא להם זכות. וכמ"ש בפ' א"ע כיון שאמר לו הרף ממני אמר משה דבר זה תלוי בי (יפ"ת):
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 23 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כה יהיה זרעך ועשה כן ר"ל אע"פ שחטאו בעגל:
אמר לאברהם ידוע תדע כו'. וע"י צרת השעבוד זעקו אל ה' ותעל שועתם אל האלהים וינחם על הרעה (יפ"ת):
ר"י שנים עי' בתנחומא ס' בא סי' ט' ומ"ש שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f