שנאמר מפני כו' ובתוך ד' אמותיו קרוי בפניו שכל ד' אמותיו של אדם הן כגופו (מת"כ):
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 15 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלא יעמוד במקומו במקום המיוחד לרבו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו:
נקרא רשע לפני המקום שלא ידמה כי חטאו רק בין אדם לחברו. כי גם זה מחטא בין אדם למקום יחשב שכבוד רבו ככבוד שמים. וע"ע לקמן:
ותלמוד משתכח שהתורה אינה חביבה בעיניו. ולכן עונשו שישכחנה:
ושנותיו מתקצרות שמודדים לו כמדתו שלא יאריך ימים ותלמודו משתכח ולא יקומו ויהדרו פניו:
ולבסוף הוא בא לידי עניות נראה שהוא מיותר. וכן בגמרא ליתא. שליכא שום לימוד מקרא לזה ואפשר שזה נכלל בכלל וטוב לא יהיה לרשע שיהיה לו עניות:
הוי זה מוראת הרב והא דלא מפרש כפשוטו אשר איננו ירא מפני אלהים זו מוראת שמים גופא כדכתיב את ה' אלהיך תירא וגו'. דא"כ הל"ל מלפני ה' אלהים כי התם (רש"א):
א"כ הרי כו' קושיא היא א"כ שאתה דורש לשון יראה שהוא מוראת הרב א"כ הרי ג"כ כתיב יראה גבי משקלות ורבית:
בכניסה וביציאה כדעת הספרי שביציאה ג"כ הגדול קודם:
אפרכוס של מדינה (מוסף):
סגן ואת כהני המשנה דיאשיהו תרגומו סגן כהניא. ובמקרא מצינו ויד השרים והסגנים (נחמיה י'):
קומוס בל"י ורומיי נגיד (מוסף):
סרדיוט בלשון יוני איש מלחמה (מוסף) או פי' שר הממונה לעשות דין מהדיוטות (ערוך). ועכ"פ הוא מיני ממשלות שכל אחד פחותה משלפניו:
מי"ג דברים שהם כתובים לשמו כו' ר"ל שבכולם כתיב לי כדלקמן. וכשאומר לי הוא תולה אותו בהקדוש ברוך הוא וכשם שהוא קיים כך זה שנא' בו לי (יפ"ת):
הקרבנות מנין את קרבני לחמי וגו' תשמרו להקריב לי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f