לי שיהיו לקוחים לשמי. ובויקרא רבה פרשה ב סימן ג איתא בכל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא לעולם הבא ע"כ.
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 4 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אני ה' נאמן אני לשלם שכר טוב. שכל מקום שנאמר אני ה' אצל מצוה הוא מראה לגודל השכר. וכשנאמר אצל עבירה הוא מראה לגודל העונש. שה"ק הקב"ה ראה שאני המצוה שיכולת בידי.
שהבכורות שלי הם שנאמר כי לי כל בכור. ואע"פ שכל מקום שנאמר לי אינו זז כו' והבכורות נדחו משהוקם המשכן. מכל מקום לא פקעה קדושתם. דהא צריכי פדיון כדאמר לעיל פרשה ג.
באיזה צד. פי' כמו כיצד. ובתנחומא איתא בהדיא כיצד.
כתבתי בתורה שיהיה חמור נפדה בשה. שפטר חמור עם היותו ראוי להיות קדוש להיותו בכור. הנה להיותו טמא מטבעו הוא מתרחק משולחנו של מקום ובא השה תמורתו ועיין בנזר הקודש בבראשית רבה פרשה צו סימן ו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f