שחקתם לפניה. כדכתיב ויקומו לצחק.
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 9 · פסקה 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את כי שטית זה המזבח לעגל ואת כי שטית זה המקטר. כצ"ל שדרש תיבת ואת בלא ו' זה המזבח. ודריש הוי"ו זה המקטר. וכן דריש כי וכי.
זה המקבלו עליו באלוה כו'. פרש"י בפרק ד"מ שכולה חדא מילתא הוא שמקבלו עליו באלוה באמירה בעלמא כגון שאמר אלי אתה. ובלשון אחר פירש המקבלו עליו באלוה שלא בפניו. ואמר לו אלי אתה בפניו. ותנא סיפא לגלויי רישא דאיירי אפילו שלא בפניו.
מלמד שאף אהרן השוכב נענש עמהם. וכמו שדרשו לעיל דקרא לצבות בטן וגו' קאי על הבועל עיין לעיל סימן מה.
שכר פרי הבטן. אמר שהבנים הם השכר מפרי הבטן. א"כ צבית בטן הוא כינוי להיפך על השמדת הבנים.
על כל דבר פשע כו'. מוצא עוד מצוה שהיא דוגמת זו המרמז עליו. שלכן אחז הכתוב באבידת אלו הענינים משור שה חמור שלמה לרמוז על זה.
וימירו את כבודם כו'. שישראל קבלו את העגל ע"ש שור של מעלה שבמרכבה כדאיתא ברבה ובתנחומא סדר כי תשא ע"ש.
וז"ש על חמור אלו המצריים. הם הערב רב שנתגיירו ועלו עמהם ממצרים והיו סיבת העגל (בחיי).
על שה אלו ישראל. ר"ל שהערב רב התחילו במעשה העגל ונטפלו ישראל שנקראים שה עמהם. וטעו גם הם אחר העגל (בחיי).
שאמרו לעגל אלה אלהיך ישראל. נראה שצ"ל (נחמיה ט) זה אלהיך ישראל.
אשר ירשיעון אלהים זה משה. שאמר לאהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה. הרי שהרשיע משה הדיין לאהרן.
ירשיען כתיב. חסר וא"ו לשון יחיד. וכן הוא בריש פרק קמא דסנהדרין.
שמתו. חוזר על בניו. ועיין תנחומא סדר אחרי סימן ח מ"ש בזה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f