ד"א נקום נקמת ב"י זש"ה לא יגרע כו' סמך לדבר שהקב"ה נזקק לשמח הצדיק שיראו עיניו תשוקתו. ולא יספיק במה שיבטיחנו על קיומה אחרי מותו:
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 22 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ללמדך שמשה מתאוה כו' כלו' מזה שאמר הקב"ה אחר תאסף אל עמך. שמעינן כי זו היתה בקשתו לראות בנקמת המדינים קודם שימות. מפני שהמדינים החטיאו את ישראל. והמחטיא את האדם חמור יותר מן ההורגו:
פעמיו ירחץ בדם הרשע זה בלעם ואע"ג דפנחס הרגו כיון שמשה צוה לפנחס על הריגתו. לכן נדרש פעמיו ירחץ וגו' על משה:
עד שהזאב בא לצאן פרשו לו מצודה ע"ד מ"ש בתנחומא סדר זו סי' ג' גמלא אזיל למבעי קרני. אודני דהוו ליה גזיזן מיניה. וכן הזאב כשבא לצאן נתפס במצודה. וכן בלעם ע"י שהיה בא להרויח וליטול שכרו ממדין נלכד בשחיתותם:
הראו לו את הציץ ענין הציץ להפילם נראה מפני שע"י רוח הקדש רוח הטומאה בורחת וכאומר בשיר של פגעים ויהי נועם ה' וגו' כי ע"י נועם רה"ק יברחו כל מיני משחית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f