עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 9 · פסקה 32

אין משקין שתי סוטות כאחת. דאותה מיעוטא הוא אותה לבדה ולא אותה וחברתה (ז"א).

יפנה כו'. שהיא עומדת בפנים בעזרה וכהן מבחוץ שנאמר והעמיד האשה לפני ה' האשה לפני ה' ולא הכהן לפני ה'. כך הביא בילקוט (מתנות כהונה).

מקודשים מן הכיור. דכתיב מים קדושים ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי. והיינו הכיור.

ולא בשבר של חרס. דכיון דכתיב כלי בעינן כלי שלם.

היה מביא. הכהן.

פיילי. כוס של מים.

כשם שממעט. ר' יהודה.

מקום היה שם. ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל.

וטבעת היתה קבועה. לאחזה בטבעתה ולהגביהה מבין הרצפה שהיתה כולה באבני שיש.

כדי שיראה. צריך ליתן שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים.

ונתן אל המים. מדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שלא יהא נבלע בתוכן.

להביא קרקע בית עולמים. ס"ל דאשר יהיה אתי להורות שיהיה מתקן מבחוץ ויכניס בפנים להיכל ונותן אל המים ואין צריך להניחו בקרקע ההיכל א"כ בקרקע למה לי. לזה קאמר להביא קרקע בית עולמים. שלא תאמר משכן נאמר ולא מקדש לכך הוצרך לרבות. אבל משכן שילה אין צריך לרבות דשילה משכן הוא. ונוב וגבעון אין משקין בהם סוטות דהא במה הוא ולא היה שם ארון אלא מזבח הנחשת לבד ולא קרבה בהן מנחת סוטה ולא שום חובת יחיד שאין לה זמן קבוע. בית עולמים בית המקדש שבירושלים קרי לה בית עולמים לפי שאין אחר קדושתו היתר במקום אחר ושוב לא שרתה שכינה במקום אחר (רש"י). ועיין מ"ש לעיל סימן לב.