עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 14 · פסקה 18

י"ב מנהיגים בנפש. בספר יצירה פרק חמישי קחשיב להו ב' ידים ב' רגלים ב' כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קורקבן. ורבי סעדיא גאון ביארם באורך בספר יצירה ע"ש:

שהתחיל להורות כו' כי בצאת ישראל ממצרים היה מבריאת העולם שני אלפים ותמ"ח שנה שכתוב ריש סדר הקבלה להראב"ד ז"ל. ובאותו פרק היה משה רבינו ע"ה בן פ' שנה ככתוב בסדר וארא. הוצא מהם מ"ח שנה וישארו לך ל"ב שנה. הרי כשהיה בן ל"ב שנה היה שנת אלפים וארבע מאות (מח"כ). אך זה לא נתברר לי מנין להם שאז התחיל להורות. וברבה ותנחומא סדר שמות אי' פלוגתא לחד מ"ד היה משה במצרים מ' שנה ולמד מ"ד כ' שנה. ועיין במדרש משלי ובילקוט פסוק לנער דעת ומזימה ובקדושין דף ל"ו:

משה החסיד לעיל בענין של כל יום הזכיר צדיק. וכאן שכולל כל יום ויום כהדדי והוא גדול במעלה הזכיר חסיד שהוא גדול מצדיק (י"מ):

וכן קרבן נפשות ר"ל משום שבקרבן הנשיאים היה ג"כ קרבן כלים. לכן אמר שקרבן נפשות כן מרמז כנגד אלו:

פרים כנגד מלכים כי שור מלך בבהמות וחשיב כל מיני הבהמות כל אחד כפי מה שהוא למטה במעלתו מחרו לעומת כל מיני נשיאות דוגמתם באדם:

כנגד מלכים י"ב מלכים כשרים עם רחבעם. שאע"פ שלא כתב עליו ויעש הישר כמו כן לא כתב עליו ויעש הרע כמו שכתוב אצל הרעים. ומ"מ בכאן אין כוונתו לכוון מספר י"ב רק הגדולים והחשובים נגד הגדולים והחשובים ולא לשמור תמונת המספר רק פרים נגד מלכים. וכן לעולם הגדול והחזק נגד החשוב והחזק. והקטן נגד הקטן (מת"כ):

כנגד ששים רבוא מספר ישראל היוצאים מארץ מצרים:

וכנגד סוד שחשבונו כו'. יש ליישבו בדוחק שנחשוב הסמ"ך רק חמשים כמספר קדמיי (מת"כ) ור"ל שיש א"ב בזה האופן א' ב' ג'. הבי"ת הוא שנים. ואל"ף וגימ"ל ביחד הם ד'. נמצא שכל אחד מהם ג"כ שנים. וכן מ"ם נו"ן סמ"ך. הנו"ן הוא חמשים ומ"ם וסמ"ך ביחד מאה נמצא כל אחד חמשים (אס"א) ועיין בספר תשובת שתי לחם:

וכנגד בית שני שנבנה ס' על ס' רומה אמין שתין פתיה אמין שתין. והוא בעזרת ו' ג'. ובמדרשים שלפנינו נרשם (דניאל ג׳:א׳) והוא טעות כי זה כתיב בצלם נבוכדנצר ועי' במס' מדות פ"ד וצ"ע:

אלישע שמש לישראל ס' שנה. בסע"ר פ' י"ט אי' מכאן אתה מחשב כמה שנים פירנס אלישע את ישראל מי"ט להושפט ועד עכשיו (היא השנה העשירית ליואש מלך ישראל) היו יותר מששים. וכתבתי שם בעץ יוסף שעולה לס"ד שנים ואפשר שהמדרש לא כיון רק על העשיריות:

ויצחק בן ס' שנה וכנגד (שיר ג') ששים. כצ"ל ור"ל כנגד יצחק שהיה בן ששים בלדת שני בניו. וכנגד מה דכתיב ששים גבורים סביב לה:

אי ביום המשח אותו כו'. כבר בארתי זה לעיל סימן כ"ו עיין שם: