כי לא אויב יחרפני מייתי זה כאן משום דדריש לה בענינא דמשה עם קרח כדלקמן. ואגב דריש ליה בדרוש אחר:
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 18 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא היו שונאי לא היה להם ממני שום רעה שיהיו שונאים אותי. וגם לא הראו שנאתם עלי בפרסום ובפני:
מדוע לא בא בן ישי זה אמר שאול ליהונתן. ואפשר שמה שזלזל שאול את דוד היה ע"י דואג כדאי' במדרש ובילקוט. לכן הביא קרא המדרש ביזוי שאול לדוד על שמו של דואג:
וננותן עמי בהלכה כצ"ל (א"א):
כדתנן התמיד היה קרב בי"ב. הפר היה קרב בכ"ד. וארבע פייסות היו שם. ולמה. א"ר יונתן כדי להרגיש את כל העזרה שנא' בבית אלהים נהלך ברגש. ישי מות עלימו כצ"ל (א"א):
כך דואג ואחיתופל היה בהם מינות מתחלה כצ"ל (מת"כ):
שהוא משלי ממשפחתי:
זה שוחט ומקריב וזה זורק את הדם תיבת ומקריב הוא מיותר. ור"ל קרח היה שוחט את הקרבן ואהרן היה זורק את הדם. וגירסתינו ומקריב נוכל לתרץ דלהקריב היינו הולכה וכדרב חסדא יומא מ"ט שס"ל שהולכה כשירה בזר. ועיין זבחים י"ד וצ"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f