הרי אנו מרננים בישועתך מה שעשית לנו כו'. ר"ל שאין אנו מרננים בישועתינו אלא בישועתך שנתרומם ונתגדל שמך אחר הצער כביכול משעבודנו במצרים ע"ד עמו אנכי בצרה.
קריאה במקור
עץ יוסף על במדבר רבה · פרק 2 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישע כתיב. יותר נראה גירסת הספרים דגרסי ויושע כתב כי הוא מלא וא"ו ע"פ המסורת ודרשינן ליה כאילו היה נקוד ויושע היו"ד בחירק והוא"ו בקמץ. כמו שיסד הפייט לגוחה מצויינת ויושע. וכן הוא בתנחומא ס"ס אחרי וכן הובא בילקוט זכריה רמז תקעז בשם תנחומא (מנחת שי) וז"ש כביכול ישראל נגאלין וכאילו הוא נגאל עמהם (כצ"ל).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 299b1b0e13cf29a7e0bac2da9426d58e9de549a7d52332704ecd57370c659a7f