עין יעקב · יבמות · פרק 13

יבמות פרק יג - [מַאי דִּכְתִיב: (איכה ה׳:ד׳) "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ". בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה נִתְבַּקְּשָׁה הֲלָכָה זוֹ: הֲרֵי שֶׁיָּצְתָה מֵרִאשׁוֹן בְּגֵט, וּמִשֵּׁנִי בְּמֵאוּן, מַהוּ שֶׁתַּחֲזֹר לָרִאשׁוֹן? שָׂכְרוּ אָדָם אֶחָד בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְאָסַר. אֶת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בִּנְצִיבִין וְאָסַר].

נה תָּנִי בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְיִתְרַחֵק מִן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים; יִדְבַּק בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: בַּחֲלִיצָה וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם וּבַהֲפָרַת נְדָרִים. בַּחֲלִיצָה, כְּאַבָּא שָׁאוּל, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ לְשֵׁם נוֹי, לְשֵׁם אִשּׁוּת, לְשֵׁם דָּבָר אַחֵר, כְּאִלּוּ פּוֹגֵעַ בְּעֶרְוָה, וְקָרוֹב בְּעֵינַי לִהְיוֹת הַוָּלָד מַמְזֵר. בַּהֲבָאַת שָׁלוֹם, דִּכְתִיב: (תהילים ל״ד:ט״ו) "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אַתְיָא 'רְדִיפָה' 'רְדִיפָה', כְּתִיב הָכָא: "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", וּכְתִיב הָתָם: (משלי כ״א:כ״א) "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד".

בַּהֲפָרַת נְדָרִים, כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר, כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, וְהַמְקַיְּמוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן. וְיִתְרַחֵק מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים; מִן הַמֵּאוּנִים וּמִן הַפִּקְדוֹנוֹת וּמִין הָעֵרְבוֹנוֹת. מִן הַמֵּאוּנִים, דִּילְמָא גָּדְלָה וּמִיחָרְטָא בָּהּ. מִן הַפִּקָּדוֹן, בְּבַר מָתָא, דְּבֵיתֵיהּ כִּי בֵּיתֵיהּ דָּמִי. מִן הָעֶרְבוֹנוֹת, בְּעָרֵבֵי שֶׁל־צִיּוֹן. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״א:ט״ו) "רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר", רָעָה אַחַר רָעָה תָּבוֹא לִמְקַבְּלֵי גֵּרִים, וְלֶעָרֵבֵי שֶׁל־צִיּוֹן, וְלַתּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה. מְקַבְּלֵי גֵרִים, כְּרַבִּי חֶלְבּוֹ. דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בָּעוֹר. עָרֵבֵי שֶׁל־צִיּוֹן, דְּעַבְדֵי שְׁלוֹף־דּוֹץ. תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הָאוֹמֵר: אֵין לוֹ תּוֹרָה, אֵין לוֹ תּוֹרָה. פְּשִׁיטָא?! אֶלָּא, כָּל הָאוֹמֵר: אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה, אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה. הָא נַמִּי פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דַּאֲפִלּוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ! מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב פָּפָּא: אָמַר קְרָא: (דברים ח) 'וּלְמַדְתֶּם' 'וַעֲשִׂיתֶם', כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּעֲשִׂיָּה יֶשְׁנוֹ בִּלְמִידָה. כָּל שֶׁאֵינוֹ בַּעֲשִׂיָּה אֵינוֹ בִּלְמִידָה. וְאִי בָּעִית אֵימָא: לְעוֹלָם כִּדְקָאָמַרְתְּ מֵעִיקָּרָא: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה, אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה, [וּדְקָאָמַרְתְּ: הָא נַמִּי פְּשִׁיטָא?!] לָא צְרִיכָא, דְּקָא מַגְמַר לְאַחֲרִינֵי וְאַזְלֵי וְעַבְדֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: אִית לֵיהּ אַגְרָא לְדִידֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן! וְאִי בָּעִית אֵימָא: תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה, בְּדַיְּנָא דְּאָתֵי דִּינָא לְקַמֵּיהּ, וְגָמַר הֲלָכָה וּמְדַמִּי מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וְאִית לֵיהּ רַבָּה וְלָא אָזִיל מַשְׁאִיל. דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַיָּן עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ג׳:ז׳) "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' מִפַּחַד בַּלֵילוֹת". מִפַּחַד שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה: