עין יעקב · שבת · פרק 4

שבת פרק ד במה טומנין - כח אָמַר רַבִּי יַנַּאי: תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי, כֶּאֱלִישָׁע "בַּעַל כְּנָפַיִם". [מַאי הִיא? אַבַּיֵּי אָמַר: שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן. רָבָא אָמַר: שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶן]. וְאַמַּאי קָרִי לֵיהּ, "בַּעַל כְּנָפַיִם"? שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה [מַלְכוּת אֱדוֹם גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין יְנַקְּרוּ אֶת מֹחוֹ. וְהָיָה אֱלִישָׁע מַנִּיחָם וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. רָאָהוּ קַסְדּוּר אֶחָד, רָץ מִפָּנָיו, וְרָץ אַחֲרָיו, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ: מַה זֶּה בְּיָדְךָ? אָמַר לוֹ: כַּנְפֵי יוֹנָה. פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וְנִמְצְאוּ כַּנְפֵי יוֹנָה, לְפִיכָךְ קוֹרִין אוֹתוֹ: "אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם". וּמַאי שְׁנָא "כַּנְפֵי יוֹנָה" מִשְּׁאָר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם דְּאִמְתִּיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ס״ח:י״ד) "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" וְגוֹ'. מַה יּוֹנָה, כְּנָפֶיהָ מְגִינוֹת עָלֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל, מִצְווֹת מְגִינוֹת עֲלֵיהֶן].

יָתִיב רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עֲכִינָאִי, וְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר וְכוּ', וְקָמִבָּעְיָא לְהוּ: הָא דִּתְנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, כְּנֶגֶד מִי? אָמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא: כְּנֶגֶד עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹנָתָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוּנְיָא: כְּנֶגֶד "מְלָאכָה", "מְלַאכְתּוֹ", וּ"מְלֶאכֶת",*) שֶׁבַּתּוֹרָה, אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. בָּעִי רַב יוֹסֵף: (בראשית ל״ט:י״א) "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", מִמִּנְיָנָא הוּא, אוֹ לָא? אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: וְלֵיתִי סֵפֶר תּוֹרָה וְלִמְנִי! מִי לָא [אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה], אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם! אָמַר לְהוּ: כִּי קָא מְסַפְּקָא לִי, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (שמות ל״ו:ז׳) "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם", מִמִּנְיָנָא הוּא, וְהָא, כְּמַאן דְּאָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס. אוֹ דִּלְמָא "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׁוֹת מְלַאכְתּוֹ", מִמִּנְיָנָא הוּא, וְהַאי "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם", הָכִי קָאָמַר: דִּשְׁלִים לֵיהּ עָבִידְתָּא? תֵּיקוּ.

כט אַמֵימַר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אַשִׁי הֲווּ יַתְבֵי בִּסְעוּדָה, אַיְתוּ לְקַמַּיְהוּ (בדרא) [בַּרְדָּא], אַמֵימַר וְרַב אַשִׁי מָשׁוּ יְדַיְהוּ, מַר זוּטְרָא לָא מָשִׁי יָדֵיהּ. אַמְרֵי לֵיהּ: לָא סָבַר לָהּ מַר לְהָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: (בדרא) [בַּרְדָּא] שָׁרִי? אָמַר (ליה) [לְהוּ] רַב מָרְדֳּכַי: בַּר מִינֵיהּ דְּמַר, דַּאֲפִלּוּ בְּחֹל נַמִּי לָא סְבִירָא לֵיהּ, דְּסָבַר לָהּ כִּי הַאי תָּנָא, דְּתַנְיָא: מְגָרֵר אָדָם גִּלְדֵי צוֹאָה וְגִלְדֵי מַכָּה מֵעַל בְּשָׂרוֹ, בִּשְׁבִיל צַעֲרוֹ. וְאִם בִּשְׁבִיל לְיַפּוֹת עַצְמוֹ, אָסוּר. וְאִינְהוּ כְּמַאן סַבְרוּהָ? כִּי הָא דְּתַנְיָא: רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכָל יוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד קוֹנֵהוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט״ז:ד׳) "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: אָסוּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. (והתנן) [וְהָתַּנְיָא]: רַבִּי הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. לָא קַשְׁיָא, הָא מִקַּמֵּי דְּלִישַׁמְעֵיהּ מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, הָא לְבָתַר דְּלִשַׁמְעֵיהּ. כִּי הָא, (דרבי אמר) [דְּיָתִיב רַבִּי וְאָמַר]: אָסוּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן! אָמַר: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַב פָּפָּא: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁאִלּוּ רַבִּי יוֹסֵי קַיָּם, הָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, דְּהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, וְכָפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְקָאָמַר: "כְּבָר הוֹרָה זָקֵן". אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לִדְרוּ עַבְדֵּיהּ: אַטְמִין לִי צוֹנֵן, וְאַיְתִי לִי מַיָּא דְּאַחִים קְפֵילָא אַרְמָאָה. שָׁמַע רַבִּי אַמִי, אִיקְפַּד. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי טַעְמָא אִיקְפַּד? כְּרַבְּוָתָא עָבַד, חֲדָא כְּרַב, וַחֲדָא כִּשְׁמוּאֵל. [כִּשְׁמוּאֵל], דְּאָמַר [רַב יְהוּדָה, אָמַר] שְׁמוּאֵל: מֻתָּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. וּכְרַב, דְּאָמַר [רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, אָמַר רַב]: כָּל שֶׁהוּא נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים. וְהוּא סָבַר, אָדָם חָשׁוּב, שַׁאנִי.