עין יעקב · שבת · פרק 11

שבת פרק יא הזורק - סז תָּנוּ רַבָּנָן: מְקוֹשֵׁשׁ, זֶה צְלָפְחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (במדבר טו) "וַיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר" וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: (שם כז) "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר". מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד, אַף כָּאן צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: עֲקִיבָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין; אִם כִּדְבָרֶיךָ, הַתּוֹרָה כִּסַּתּוּ, וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ! וְאִם לָאו, אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק. וְאֶלָּא, הָא גָּמַר גְּזֵרָה שָׁוָה? גְּזֵרָה שָׁוָה לָא גָּמִיר. אֶלָּא מֵהֵיכָא הֲוָה? (ממדבר ד"ויעפילו"). (שם יד) [מִ"וַיַּעְפִּלוּ"] הֲוָה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (שם יב) "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ", מְלַמֵּד, שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה [בֶּן בְּתֵירָא]: עֲקִיבָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין; אִם כִּדְבָרֶיךָ, הַתּוֹרָה כִּסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ! וְאִם לָאו, אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק. וְאֶלָּא הָא כְּתִיב: 'בָּם'? הַהוּא בִּנְזִיפָה בְּעָלְמָא. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: אַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּכְתִיב: (במדבר טו) "וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרַעַת". תָּנָא: שֶׁפָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, דִּכְתִיב: (שמות ד) "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" וְגוֹ', וְגַלְיָא קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּמְהֵימְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר: אֵלּוּ הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, [וְאַתָּה, אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין]. הֵם מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: (שם) "וַיַּאֲמֵן הָעָם". בְּנֵי מַאֲמִינִים: (בראשית טו) "וְהֶאֱמִין בַּה''". אַתָּה, אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כ) "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ'. מִמַּאי דְּלָקָה? דִּכְתִיב: (שמות ד) "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" וְגוֹ'. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבוֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, דְּאִלּוּ בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת כְּתִיב: (שמות ד) "וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וְאִלּוּ בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב: (שם) "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ, וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ", מֵחֵיקוֹ הוּא, דְּשָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. (שם ז) "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נֵס בְּתוֹךְ נֵס.

תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: 'דְּבָרִים', 'הַדְּבָרִים', 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים', אֵלוּ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת, שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.

כתוב בַּמִשְׁנָה: הַמּוֹשִׁיט חַיָּב וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּים וְכוּ'. (אגב זה מפרש בגמרא מעשה המשכן. וכתוב בסוף מאמר זה) [תָּנוּ רַבָּנָן: חֲרוּצִים הָיוּ קְרָשִׁים, וַחֲלוּלִים הָיוּ אֲדָנִים], וְנִרְאִין קְרָסִין בַּלּוּלָאוֹת, כַּכּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ. תָּנוּ רַבָּנָן: יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, וְשֶׁל אַרְגָּמָן, וְשֶׁל תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֶׁל שֵׁשׁ. וְעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה עִזִּים. וּגְדוֹלָה חָכְמָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בָּעֶלְיוֹנוֹת, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֶמְרָה בַּתַּחְתּוֹנוֹת, דְּאִלּוּ בַּתַּחְתּוֹנוֹת כְּתִיב: (שמות ל״ה:כ״ה) "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ". וְאִלּוּ בָּעֶלְיוֹנוֹת כְּתִיב: (שם) "וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים". וְתַּנְיָא מִשּׁוּם רַבִּי נְחֶמְיָה: (שטוו) [שָׁטוּף] בָּעִזִּים, וְטָווּי מִן הָעִזִּים.