עין יעקב · עבודה זרה · פרק 3

עבודה זרה פרק ג - ס "וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ (הסירה) [וַיְסִרֶהָ] מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ". (מלכים א ט״ו:י״ג) מַאי "מִפְלַצְתָּהּ"? אָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) דַּהֲוָת מַפְלִיא לֵיצָנוּתָא. תָּנִי רַב יוֹסֵף: כְּמִין זַכְרוּת עָשְׂתָה לָהּ וְהָיְתָה נִבְעֶלֶת לוֹ בְּכָל יוֹם. רַב הוּנָא רָמִי, כְּתִיב: (דה"א יד) "וַיַּעַזְבוּ [שָׁם] אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ", וּכְתִיב: (שמואל ב ה׳:כ״א) "וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן קֹדֶם שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, כָּאן לְאַחַר שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, דִּכְתִיב: (שם יב) "וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד". וּמִי שָׁרִי? אִיסוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ. אָמַר רַב נַחְמָן: אִתַּי הַגִּתִּי בָּא וּבִטְּלָהּ. "וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב". (מי) [הֵיכִי] מָצִי מַנַּח לָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: רְאוּיָה (היתה) לָנוּחַ בְּרֹאשׁ דָּוִד. רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת הָיְתָה לָהּ, דַּהֲוָת דָּארִי לָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֶבָן יְקָרָה הָיְתָה בָּהּ, שֶׁשָּׁוָה כִּכַּר זָהָב. (תהילים קי״ט:נ״ו) "זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי". מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁ"פִּקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי", "זֹאת הָיְתָה לִי" לְעֵדוּת. מַאי 'עֵדוּתָהּ'? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי: שֶׁהָיָה מַנִּיחָהּ בִּמְקוֹם תְּפִלִּין וְהוֹלַמְתּוֹ. וְהָא (קא) בָּעִי אַנוּחִי תְּפִלִּין. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מָקוֹם יֵשׁ בָּרֹאשׁ שֶׁרָאוּי לְהַנִּיחַ בּוֹ שְׁתֵּי תְּפִלִּין. (מלכים ב י״א:י״ב) (ויוציאו) ["וַיּוֹצֵא] אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת". 'נֵזֶר' זוֹ כְּלִילָא. 'עֵדוּת', אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: עֵדוּת הִיא לְבֵית דָּוִד שֶׁכָּל הָרָאוּי לְמַלְכוּת הוֹלַמְתּוֹ, (ושאין) [וְכָל שֶׁאֵינוֹ] רָאוּי לַמַּלְכוּת אֵין הוֹלַמְתּוֹ. (מלכים א א׳:ה׳) "וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: אֲנִי אֶמְלוֹךְ". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: (שבקש) [שֶׁמִּתְנַשֵּׂא] לְהוֹלְמוֹ וְלֹא הוֹלַמְתּוֹ. (שם) "וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו". מַאי רְבוּתָא? תָּנָא: כֻּלָּם נְטוּלֵי טְחוֹל וַחֲקוּקֵי כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

סא תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְעוֹקֵר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (דברים י״ב:ג׳) "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (דברים י״ב:ג׳) "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן". אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם"? לְכַנּוֹת לָהּ שֵׁם. [יָכוֹל לְשֶׁבַח? לְשֶׁבַח סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא, יָכוֹל לֹא לְשֶׁבַח וְלֹא] לִגְנַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם ז) "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ".