עין יעקב · ביצה · פרק 3

ביצה פרק ג - ד תַּנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם שׁוּם וּבָצָל מֵרֹאשׁוֹ, אֶלָּא מֵעָלָיו, וְאִם אָכַל, הֲרֵי זֶה רַעַבְתָּן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת, וְאִם שָׁתָה, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן. תָּנוּ רַבָּנָן: הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן, שְׁנַיִם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שְׁלֹשָׁה, מִגַּסֵּי־הָרוּחַ.

ה אָמַר רָמִי בַּר (חמא) [אַבָּא]: חֲצוּבָא, מְקַטְּעָא רַגְלֵיהוֹן דִּרְשִׁיעַיָּא. נְטִיעָה, מְקַטְּעָא רַגְלֵיהוֹן דְּקַצָּבַיָּא וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת. תּוּרְמוּסָא, מְקַטְּעָא רַגְלֵיהוֹן דְּשׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים י׳:ו׳) "וַיֹּסִיפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְגוֹ', וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְגוֹ' וְלֹא עֲבָדוּהוּ". מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַזְבוּ אֶת ה'", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ? אֶלָּא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא עֲבָדוּהוּ"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲפִלּוּ כְּתוּרְמוּס זֶה, שֶׁשּׁוֹלְקִין אוֹתוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה, לֹא עֲשָׂאוּנִי בָּנַי.

ו תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: מִפְּנֵי מַה נִּתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן. (שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" וְ)תָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "מִימִינוֹ, אֵשׁ דָּת לָמוֹ", רְאוּיִין הַלָּלוּ לִתֵּן לָהֶם דָּת שֶׁל אֵשׁ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: דָּתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ, אֵשׁ, שֶׁאִלְמָלֵא (לא) נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֵין כָּל (בריה) [אֻמָּה וְלָשׁוֹן] יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. הַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁלֹשָׁה עַזִּין הֵן; יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת. כֶּלֶב בַּחַיּוֹת. תַּרְנְגוֹל בָּעוֹפוֹת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַף עֵז בִּבְהֵמָה דַּקָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צָלָף בָּאִילָנוֹת.

ז מִשְׁנָה. אוֹמֵר אָדָם לְחֶנְוָנִי: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לֹא בְּמִדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה כְּלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְּאֶנוּ. מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם־טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם־ טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּמּוֹעֵד (היה) עוֹשֶׂה כֵּן, מִשּׁוּם בֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בַּחֹל עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. [גְּמָרָא]. תָּנָא: אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן: הוּא כִּנֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יֵין מִן בֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת. וַחֲבֵרוֹ כִּנֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן מִן מִצּוּי הַמִּדּוֹת, וְהֵבִיאוּם לִפְנֵי הַגִּזְבָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ. אָמְרוּ לָהֶם: אַף אָנוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ בְּכָךְ. אָמְרוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחְמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם (לכו וְ)עֲשׂוּ בָּהֶן צָרְכֵי רַבִּים, דְּתַנְיָא: גָּזַל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי גָּזַל, יֵלֵךְ וְיַעֲשֶׂה מֵהֶן צָרְכֵי רַבִּים. מַאי הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.

ח אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, דַּאֲנָא וְלֵוִי הֲוֵינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, כִּי אֲמָרָהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, בְּאוֹרְתָּאאָמַר: מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, בְּצַפְרָאאָמַר: מֻתָּרִין לְקַבֵּל. אֲנָא, דַּהֲוָא בֵּי מִדְרָשָׁא, הַדְרִי בִּי, לֵוִי, דְּלָא הֲוָה בֵּי מִדְרָשָׁא, לָא הָדַר בֵּיהּ.