עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) · מנחות · פרק 4

(דף מג ע״ב) תניא (במדבר טו לט) וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו קריאת שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו כלאים דכתיב (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך. תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כלן. ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ ועשיתם אותם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי מעשה ר׳ שמעון בן יוחאי אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (שם ו יג) את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד:

תניא היה ר׳ מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לספיר וספיר דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא:

רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפלין בראשו ותפלין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחזוק שלא יחטא שנאמר (קהלת ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר (תהלים לד ח) חונה מלאך ה׳ סביב ליראיו ויחלצם:

היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה כרכות בכל יום שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך. אמר רב ששת כל מי שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה כל שאינו עושה לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה וכתבתם וכתבתם. אמר ר״ל כל המניח תפלין מאריך ימים שנאמר (ישעיה לח טז) ה׳ עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני: