הערות ותיקונים על מדרש אגדה · בראשית · פרק 2

מדת יום ומדת לילה צוה ביום השביעי. בלתי מובן, ועיי' בלקח טוב:

שכל מה שאדם מוציא לכבוד שבת. עיי' גי' אחרת בב"ר פי"א אות ב' ר' ישמעאל אומר ברכו במן בלחם משנה, ועיי' בפירש"י עה"ת:

ד"א ברכו. עיי' פסיקתא רבתי פכ"ג:

יעשה אין כתיב כאן אלא לעשות, עיי' ב"ר פי"א אות ט' א"ר בנייא אשר ברא אלהים ועשה אין כתיב כאן אלא לעשות, כל מה שהיה הקב"ה עתיד לבראות בז' הקדים וברא אותו בו':

כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים. ב"ר פי"ב אות ג' ופ"ל אות ג', שמ"ר פ"א ופ"ל, במ"ר פ"ג, תנחומא שמות אות ג', ומשפטים אות ג', ודברי המדרש מובאים בתוס' שבת י"ג ע"ב ד"ה רש"י:

בה' בראם. ב"ר פי"ב אות ב' ואות י', אותיות דר"ע אות ב', מנחו' כ"ט ע"ב, ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (ע"ז ע"ג), שו"ט מזמור פ"ב אות א' וע"ש הערה א'. ולקח טוב בראשית ב' ד':

באברהם בראה. ב"ר פי"ב אות ט'. שו"ט מזמור ק"ד אות ט"ו. ואותיותיהן שווין, ובמדרש שו"ט שם הן הן האותיות של אברהם ועיי' לקח טוב בראשית ג' ד' ובהערה י"ד:

לפי שעדיין לא נברא האדם. וז"ל רש"י ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהן וירדו וצמחו האילנות והדשאים עכ"ל:

ולמה בשני יודי"ן. ברכו' ס"א ע"א, עירובי' מ"ח ע"א:

הוא נילוס כו'. כן הביא גם רש"י וז"ל פישון הוא נילוס נהר מצרים ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון כמו ופשו פרשיו עכ"ל. וידידי הרב החוקר מהר"א בערלינער בזכור לאברהם בלקוטים הביא וז"ל: בב"ר פט"ז לא נמצא כי אם בזה הלשון "פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכים בשופי". אבל השמרונים בהעתקתם וגם ר' סעדיה גאון תרגמו פישון נילוס, וכן הוא במדרש הנעלם בזוהר פ' חיי עכ"ל:

חדקל על שם חד וקל. ברכו' נ"ט ע"ב. וכן רש"י עה"ת הביא חדקל שמימיו חדין וקלין:

פרת שהוא פרה ורבה. בכורו' נ"ה ע"ב ופירש"י שם שגדל ורבה בלא שום מטר. וכן ברש"י עה"ת הביא פרת שמימיו פרין ורבין:

מיכן אמרו חכמים. יבמות ס"ב ע"ב וס"ג ע"א. ב"ר פי"ז אות ב'. קה"ר פ"ט פסוק ראה חיים ושו"ט מזמור נ"ט אות ב' וע"ש בהערות שלי, ובלקח טוב בראשית ב' י"ח:

ביצירת הבהמה כתוב ביו"ד אחת לפי שאין לה יצר טוב. עיי' ב"ר פי"ד אות ד' וייצר שני יצרים יצר טוב ויצר הרע כו'. ובילק' זכריה רמז תקע"ט ד"ה יוצר רוח הביא בשם ב"ר פי"ד אבל בהמה יצר אחד יש לה. ועיי' רש"י בראשי' ב' ז' וייצר שתי יצירות יצירה לעוה"ז ויצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן, ובלקח טוב בראשי' ב' י"ט הביא וז"ל: ויצר יצירה אחת היתה ביו"ד אחת לפי שאינה מכרת את יוצרה ואין לה קיבול שכר ולא תשלום עון:

מלמד שקשט הקב"ה לחוה. ב"ר פ"ה אות י"ג, ופי"ח אות א' אית אתרין דקריין לקלעתא בנייתא. ועיי' שבת צ"ה ע"א:

ד"א ויבן מלמד. עיי' ב"ר ריש פי"ח:

מלמד שבא אדם. יבמו' ס"ג ע"א:

ולא היו יכולין לעמוד עד ששיתף הקב"ה שמו בהם כו'. עי' סוטה י"ז ע"א דרש ר"ע איש ואשה זכו שכינה ביניהם כו', וע"ש ברש"י שכתב שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהם יו"ד באיש וה"א באשה כו'. וכן מצאתי מפורש בפדר"א פי"ב מה עשה הקב"ה נתן שמו ביניהם י"ה אם הולכים כדרכי ע"ש. ועיי' לקח טוב בראשי' ב' כ"ג:

זו אחות אביו ואת אמו זו אחות אמו. הוא כדברי ר' אליעזר סנהד' נ"ח ע"א:

ולא זכר. סנהד' שם:

מיכן אמרו הבא על אשתו וכו'. ב"ר פי"ח אות ה':