הערות ותיקונים על מדרש אגדה · שמות · פרק 7

למי שעשה עצמו כו'. תנחומא וארא אות ט', ותנחומא שלנו אות ח'.

לך והפרע. שם סוף אות ט'.

אמר לו הקב"ה. תנחומא שלנו אות ט', ונראה כי כל אות ט' נשמט בתנחומ' הנדפס מכבר:

אין דיבור אלא לשון קושי. תנחומ' שלנו אות י"ג, ובנדפס חסר מאמר שלם, ע"ש בהערה קי"ב:

אמר הקב"ה עד שלא תלכו אצלו. עיין תנחומא שלנו שם כיון שהלכו משה ואהרן אצלו אמר להם הקב"ה עד שלא תלכו אצלו אני אומר לכם מה שהוא עתיד לעשות ושואל לכם, ואינו מוסב שם על תנו לנו מופת:

והוא יעשה הדברים הללו. תנחומא אות י"ב, ותנחומא שלנו אות י"ג, וע"ש הערה קי"ג:

אבל אתה. כן תקנתי, ונאמר לנכון שם:

היה ראוי לאהרן. תנחומא שם, ותנחומא שלנו שם:

לפי שהוא גדול ממנו בשנים. כ"ה בתנחומא, ובשמ"ר פ"ט אות ה', אולם בתנחומא שלנו שהיה גדול ממנו שלש שנים, וכ"ה בילקו' רמז קפ"א בשם התנחומ':

עשו כל המופתים ולא השגיח שם ושם, והסיום אמר כך הוא כחו של אלהיכם מכאן כו' הוא בתנחומא אות ג':

מלמד. תנחומ' וארא אות ג', ושמ"ר פ"ט אות ו', ושם איתא מהו גם אפילו התינוקות של ד' וה' שנים קרא ועשה כן:

בלהטיהם. מעשה כשפים: בלטיהם. מעשה שדים. כ"ה בתנחומ' וארא אות י"ד, ושמ"ר פ"ט אות י"א, וסנהדרין ס"ז ע"ב, וילקו, רמז קפ"ב, ורש"י עה"ת וכן הביא הערך בערך להט בשם הילמדנו ותנחו' שמות הוא הילמדנו, ובלק"ט הביא גירסא אחרת וז"ל: בלהטיהם אלו מעשה שדים וכה"א את להט החרב המתהפכת, בלטיהם אלו מעשה כשפים דבר הנעשה בלט, כמו לוטה בשמלה. וראיתי כי הערוך בערך לט הביא מאמרם מסנהד' כגי' הלק"ט וסיים והכי מסתבר אע"ג דכתיב בספרים להיפך, ועיין במהרש"א בח"א, ועיין ברש"י בגמרא שם:

ונס גדול. תנחומ' וארא אות ג', ועיין שמ"ר פ"ט אות ז':

למה יוצא הוא למים. לנחומא אות י"ג:

ולמה נהפכו לדם. שם אות י"ד, ותנחומ' שלנו אות י"ד:

אפילו מה שבקיתון. תנחומ' אות י"גק:

מלמד שלא הי' כו'. תנחומ' שם, ותנחומ' שלנו אות י"ד, ושמ"ר סוף פ"ט לדעת ר' יהודה, וע"ש בהערה קכ"ה: