שהמנודה לרב. עיין סנהדרין ק"י ע"א, ועיין תנחומ' כי תשא אות כ"ז משה דרש ק"ו אמר המנודה לרב מנודה לתלמיד, וכן הוא בתנחומ' שלנו אות ט"ו:
קריאה במקור
הערות ותיקונים על מדרש אגדה · שמות · פרק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ארבעת מלין. בתנחומ' שם וגם בתנחומא שלנו כמה היה רחוק מיל, וכן מובא ברש"י על התורה וז"ל הרחק אלפים אמה והוא תחום שבת, ועיין רש"י ביהושע ג', ולזה כיון יב"ע שם תרין אלים אמין.
אמר רשב"ל שלשה דברים. בגמר' ברכות ז' ע"א ר' יוחנן בשם ר' יוסי הוא שם האומר, וקצת בסגנון אחר, ובמקום וביקש שיראה במדת רחמים, נאמר שם בקש להודיע דרכיו של הקב"ה וע"ש בפירש י:
ומנין שעה לו הקב"ה את כולם שנאמר גם את הדבר. ר שי בגמרא שם ד"ה שלשה דברים כתב שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אר דברת אעשה:
אלו תכסיסי המלך. מובא בלק"ט:
מלמד שהשראה לו. מובא בלק"ט, ועין ר"ה י"ז ע"ב מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר התפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם:
לפי ששאל הראני נא את כבודך מלמד שבקש. עיין ברכות ז' ע"א וברש"י שם, ובלק"ט הביא וז"ל מלמד שביקש משה לראות מתן שכר הצדיקים ושילום הרשעים ואמר לא תוכל לראות את פני, לא תוכל לעמוד על סוף מדת הדין:
ומכאן למדנו כי בשעת מיתה. וכן מובא בלק"ט, ובילקוט רמז רצ"ו הביא בשם פדר"א אין הנפש יוצא מן הגוף עד שתראה פני השכינה, ועיין ספרא ויקרא פ"ב בחייהם אינן רואים אבל רואים במתתם וכה"א לפניו יכרעו כל יורדי עפר וגו', וכ"ה במדרש במ"ר ספי"ד:
מכאן אמרו רבותינו כי הוא מקומו של עולם. תנחומא שלנו אות ט"ז ע"ש בהערה קי"ד ושם רשמתי הציונים:
זה שנאמר באליהו מובא בלק"ט:
אלו ענני הכבוד. מובא בלק"ט וסיים שנאמר על כפים כסה אור:
אחרי העננים. מובא בלק"ט:
עיקר הכבוד. מובא שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Aggadah, ed. Buber, Vienna, 1894.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323847
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c07558f7c4da17c419a35ecf497377599483ac3b4cbfc82e22afd40ccb0f206