הערות ותיקונים על מדרש אגדה · שמות · פרק 10

ולמה ארבה. תנחומא וארא אות י"ד, ושמ"ר פי"ג אות ו', ותדב"א רבא פ"ז, ומובא בילקוט רמז קפ"ב, וס' והזהיר דף ב' ע"ב:

כיון שבא הארבה. תנחומא שם, ושמ"ר שם אות ז':

אפילו מה שבקדירות. תנחומא שם, ושמ"ר שם:

כפול ומכופל היה, תנחומא וארא אות י"ד בשם ר' אבדימי בר חמא, וכן מובא בס' והזהיר ב' ע"ב. וז"ל רש"י ובמדרש אגדה פותרו לשון ממשש בצהרים (דברים כ״ח:כ״ט) שהיה כפול ומכופל ועב עד שהיה בו ממש:

אם היה המצרי עומד אינו יכול לישב. תנחומא וארא שם, ועיין בתנחומא בא אות ג', ושמ"ר בא אות ג', שכן היה בשלשה ימים האחרונים, ועיין בתנחומא שלנו בא אות ג' ובהערות שם:

ולמה הביא עליהם חשך. תנחומ' וארא אות י"ד, שמ"ר פ"ד אות ג'. וס' והזהיר ב' ע"ב, ורש"י עה"ת, ובילקוט רמז קפ"ב, מובא בשם תדב"א בקיצור ועוד טעם אחר מובא בס' והזהיר ג' ע"א, ובלק"ט בא כ"א, מכת החושך למה היא באה על שהיה המצרי אוחז את העברי ואומר לו עמוד עד שאני אוכל והנר מונח דולק על ראשך ולא תזוז לכאן ולכאן ואם תזוז הריני חותך ראש בסייף, וע"ש בהערה כ"ה ונובע ממדרש השכם:

שהיו ממונים פטרונים מן המצריים. בתנחומא ושמ"ר שהיה להם פטרונים מן המצרים, פי' שררות ושלטנות:

הרי שלשה. תנחומא בא אות ג', ורש"י על התורה:

ד"א אמר לו הקב"ה. תנחומא וארא סוף אות י"ד. ושמ"ר פי"ד אות ג' בהרחבת דברים, ועיין בתנחומא שלנו בא אות ג':