הערות ותיקונים על מדרש אגדה · דברים · פרק 5

כל העולם הוא לפני. וכן הביא רש"י על פני בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם:

אעפ"י שלא עשה אותם חייב הוא אם ישתחוה להם עיין מכילת' יתרו מסכ' דבחדש פרשה ו':

מקנא הוא בעובדי ע"ז. עיין מכילת' שם:

ד"א לא תשא כדי שלא תהיה עוטף. פסיקת' רבתי פכ"ב:

ודע כי בק"ש כל עשרת הדברות כלולות בה כיצד כו'. ירושלמי ברכות פ"א ה"ח דף ג' ע"ג בשם ר' לוי:

לא תגנוב כנגד וכתבתם על מזוזות ביתך. יש לתקן כמו שהיא בירושלמי לא תגנוב כנגד ואספת דגנך ולא דגנו של חבירך. לא תענה כנגד אני ה' אלהיכם. לא תחמוד בית רעך כנגד וכתבתם על מזוזות ביתך, ביתך ולא בית חבירך:

כי כשתמנה אותם יש תר"י מלות לפיכך תקנו קודם שתאמר שמע תאמר שלש מלות והם אל מלך נאמן כדי שישלים תרי"ג מלות כנגד תרי"ג מצות. המאמר נשתבש ע"י המעתיקים כי בק"ש נמצא רמ"ח מלות וכן תראה בתנחומ' קדושים אות ו' א"ר מני לא תהא ק"ש קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ה תיבות כנגד רמ"ח אברים שבאדם ומהם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והעירותי שם בהערת כ"ו שהכוונה כמו שמבואר בשבלי הקלט השלם ערוגה א' סי' ט"ו ומובא בתניא סי' ד' וז"ל ואם תאמר הרי בשלשה פרשיות שבק"ש יש רל"ט תיבות וכשאתה תוסיף עליהם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהם ששה תיבות הרי רמ"ה תיבות ואנו אומרים רמ"ח, בתשובת הגאונים תירץ רב דניאל גאון ז"ל רמ"ה תיבות יש בק"ש הוסיף עליהם אל מלך נאמן שהן שלש תיבות יעלו למנין רמ"ח. ועיין גם ברוקח הלכות ברכות סי' שכ"ג, וכן האבודרהם הלכות סדר שחרית של חול [דף כ"ד ע"ב דפוס פראג] הביא וז"ל יש נוהגין לומר אל מלך נאמן בתחלת ק"ש ואומר לתשלום רמ"ח תיבות שיש בק"ש דאמרינן באלה הדברים רבה שמור מצותי והיה שמור רמ"ח תיבות שבק"ש והקב"ה ישמור רמ"ח איברים שלך ותמצא שחסר מהם שלש תיבות כי בפרשת שמע יש נ"ד תיבות עם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאנ מוסיפין, ובפרשת והיה אם שמוע יש קכ"ב תיבות ובפרשת ציצית יש ס"ט תיבות סך הכל רמ"ה חסר שלש תיבות ועם אל מלך נאמן יהי' רמ"ח תיבות, ולפנינו במדרש דברים רבה אין זכר מזה כמו שהעירותי בפתח דבר ללקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא, ועוד הביא שם האבודרהם וז"ל ולהשלים רמ"ח תיבות אומר במדרש רות אמר ר' נהוראי אמר ר' נחמי' בק"ש יש רמ"ח תיבות כמנין אברים של אדם כו' והלא בק"ש אין שם אלא רמ"ה תיבות ותיקנו שיהא ש"ץ חוזר לשלש תיבות ה' אלהיכם אמת כו' אמר ר' יוסי בן דורמסקית משמיה דר' עקיבא חסידים הראשונים תקנו ק"ש כנגד עשרת הדברות וכנגדן מנין אבריו של אדם כו' המאמר הזה לא נמצא במדרש רות ואין זכר שמה מזה רק נמצא באיזה שינויים במדרש רות שבזהר חדש פסוק א' ע"ש. וכן בספר האשכול הלכות ק"ש (דף ט' ע"א) הביא וז"ל ורמ"ח תיבות כנגד רמ"ח אברים שבאדם ואל תהי דבר זה קל בעיניך שהרי אמרו אמר הקב"ה שמור את שלי ואשמור את שלך שמור רמ"ח תיבות שבק"ש ואני אשמור רמ"ח איבריך ואעפ"י שאין בק"ש אלא רמ"ה תיבות אמרו באגרה ר' נחמה ור' עקיבא אמרו חסידים הראשונים תקנו שיהא הש"ץ חוזר ה' אלהיכם אמת להשלים רמ"ח עכ"ל. וגם הוא כוון למדרש רות שבספר הזהר. מכל זה תראה שיש לתקן לפנינו כשתמנה אותם יש רמ"ה תיבות לפיכך תקנו שתאמר שלש מלות והם אל מלך נאמן כדי שישלים רמ"ח מצות עשה בתורה כנגד רמ"ח אברים שבאדם ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה הרי תרי"ג. ועיין מכות דף כ"ג ע"ב דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו לו למשה כו', וכן במדרש תהלים מזמור י"ש ושם הגירס' דרש רבא, וכן נשנה בשמ"ר פל"ג אות ז':

אלא זכרהו כדי שלא יבא ושמרהו משיבא. פסיקת' רבתי פכ"ג בשם ר' שמלאי:

זכור ניתן ליורדי הים כו'. פסיקת' רבתי שם בש"ר אייבי ושם נאמר זכור ליורדי הים שאינם יודעים אם באיסור הם מטלטלים ואם בהיתר הם מטלטלים, שמור נתון ליושבי היבשה, ועיין בזרע אפרים שהביא את דברי הסמ"ג עשין כ"ט שכתב וז"ל שמעתי כי יש במדרש זכור בים ושמור ביבשה וע"ש שהאריך בפירושו:

זכור ושמור בדיבור אחד. מכילת' יתרו מסכ' דבחדש פרשה ז':

כשם שנצטוו במרה. סדר עולם פ"ה, ומובא בילקוט רמז רנ"ז (עיין לקח טוב בשלח ט"ו ובהערה קע"ו, ועיין סנהדרין נ"ו ע"ב:

חוק זה שבת ומשפט זה כיבוד אב ואם. מכילת' בשלח מסכת' ד' פרשה א' בפסוק שם שם לו חוק ומשפט: