הערות ותיקונים על מדרש אגדה · במדבר · פרק 27

חכמניות היו. ב"ב קי"ט ע"ב, ועיין תנחומא פנחס אות ח':

אפשר עמדו לפני משה. ספרי פנחס פיסקא קל"ג, ב"ב שם, ורש"י על התורה:

מכאן אמרו זה היה מקושש. שבת צ"ו ע"ב, ורש"י על התורה:

ואנו אין ראויים ליירש תתייבם אמנו. ב"ב שם, ורש"י על התורה:

וי"א על שאמר משה כו' סנהדרין ח' ע"א, ורש"י על התורה, ועיין תנחומ' פנחס אות ט':

~(ו)וי"א על שסילק את עצמו מן הדינים ולכך נו"ן של משפטן ארוך. הנו"ן רבתי עיין מנחת שי מה שהביא על זה:

ר' חלקיה אומר נטלו בנות צלפחד. לא מצאתי שמובא זה בשם ר' חלקיה. רק במשנה ב"ב קט"ז ע"ב בנות צלפחד נטלו ג' חלקים בנחלת חלק אביהן כו', וע"ש בפי' הרשב"ם, וכן בספרי פנחס פיסקא קל"ד מגיד שבנות צלפחד נטלו שלשה חלקים כו', וכן תנחומ' אות ט', ועיין גם ירושלמי ב"ב פ"ח ה"ג, ובמ"ר פכ"א אות י"ב, לכן אין ספק אצלי שהיה כתוב בכ"י ג' חלקי' נטלו בנות צלפחד, והמעתיק השני העתיק ר' חלקי' והוסיף מלת אומר:

שארו זו אשו. ב"ב ע"א ע"ב.

וקרי ביה ונתתי את נחלתו לשארו יש לתקן שצ"ל ונתתם את נחלת שארו לו. גם צ"ל לומר לך שגורעין וי"ו נחלתו ולמ"ד מן לשארו. עין בגמרא שם, ובפירוש הרשב"ם ובערוך ערך גרע בשם רבינו חננאל:

לכך נסמכה פרשה זו לפרשת בנות צלפחד. בספרי פיסקא קל"ד. ובתנחומא אות יו"ד, נמצא דרשות אחרות, ומובא ברש"י על התורה:

כיון ששמע משה שימות כו' שיתן להם רועה שיהיה לו רוח לסבלם. עיין בתנחומא הנדפס מכבר אות י' וזה ליתא בתנחומא שלנו, עיין שם הערה מ"ו, ובלקח טוב מובא המאמר בשם התנחומא:

מהודך ולא כל הודך. ב"ב ע"ה ע"א, ובספרי פיסקא ק"מ:

שנאמר הודו בחרובו. אין זה לשון הכתוב ותקנתי הוד נהרו אימה:

אעפ"י שלא אמר לו הקב"ה אלא בידו אחת כו'. מובא ברש"י וז"ל ויסמוך את ידיו בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטוה שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו, ובספרי מובא ויסמוך את ידיו עליו ככלי מלא וגדוש, וכן עיין בסנהדרין ק"ה ע"ב בכל אדם מתקנאים חוץ מבנו כו' ואיבעית אימא ויסמך את ידיו עליו ויצוהו, פירש"י אע"ג דהקב"ה לא א"ל אלא וסמכת את ידך עליו חדא, אזיל איהו וסמך תרתי: