ד"א ויקרא זש"ה גאות אדם. תנחומא שלנו ויקרא אות ד' וע"ש בערות, ומובא בילקוט שמואל רמז קי"א בשם התנחומ', ובתנחומא הנדפס מכבר אות ג', [והוא נוסף שם עיין מבוא להתנחומ' דף פ"ו]:
קריאה במקור
הערות ותיקונים על מדרש אגדה · ויקרא · פרק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"א זש"ה ברכו. תנחומ', ויקרא אות א', וע"ש בהערות, ותנחומא הנדפס מכבר אות א' בהוספה שנוסף שם, ומובא בילקוט יואל רמז בתקל"ד בשם התנחומא, וילקוט ויקרא ד"ה גאות אדם, וחסר הציון תנחומא, ולפנינו הוא קצת בסגנון אחר ממה שהוא בתנחומ':
ד"א משל למה הדבר דומה למלך וי"ר פ"א אות ז' וקצת בסגנון אחר. ומובא בלק"ט ויקרא כלשון המחבר:
שמונה עשר פעמים כנגד י"ח חוליות. וי"ר פ"א אות ח', ועיין ירושלמי דברכות פ"ד ה"ג דף ח' ע"א, ומובא בלק"ט:
א"ר אליעזר. וי"ר פ"א אות י':
אעפ"י שניתנה התורה מהר סיני. בוי"ר ובילקוט רמז תל"ב נאמר אעפ"י שניתנה תורה סייג לישראל מסיני, וע"ש בפירוש מהרזו"ו:
עד שלא ניתנה התורה. וי"ר פ"א אות י"ב ושם הגירסא א"ר יצחק עד שלא הוקם המשכן היתה נבואה מצויה באוה"ע, ובלק"ט מובא כגירסת המחבר.
על כל מצוה. מובא בלק"ט ויקרא:
עשרה נקראים יקרים. וי"ר פ"ב אות א', שו"ט מזמור קט"ז, מדרש שמואל פ"ח, וילקוט ש"א רמז צ"ז, ולק"ט ויקרא:
אמר משה. ויקר' פ"א אות ד':
משל. עיין וי"ר שם בהרחבה דברים, ומובא בלק"ט כלשון המחבר:
ומפני מה אמר אדם. עיין וי"ר פ"ב אות ז', ולק"ט:
ולא יד עבדו ולא יד שלוחו. על ראש העולה ולא על הצואר, כן מובא גם בלק"ט, והוסיף ולא יד בנו, והוא נובע מספרא ויקרא פרק ד', ובמנחות צ"ג ע"ב גרס אשתו במקום בנו:
מכאן אמרו. מובא בלק"ט, והוא בירושלמי ברכות פ"א דף ב' ע"ד, דברים רבה פ"ב אות י', שו"ט מזמור קל"ד, בבלי ברכות מ"ב ע"א:
תיכף לסמיכה שחיטה. כתיב וסמך וכתיב בתריה ושחט. וכן בספרא ויקרא פרשתא ד' וסמך ושחט במקום שסומכין שוחטין ותיכף לסמיכה שחיטה:
שנאמר גאל ישראל ה' שפתי תפתח, כוונתו בתפלה נאמר כן אבל במקומות הוא מובא לראיה יהיו לרצון אמרי פי ה' צורי וגואלי (תהלים י"ט ט"ו), וכתיב בתריה יענך ה' ביום צרה (שם כ' ב'):
מלמד שיהא מפשיט כו'. בספרא ויקרא פ"ה, ומובא גם בלק"ט, יכול יהא מפשיט אבר אבר ומנתח, ת"ל את העולה כולה מפשיטה ואחר כך מנתחה, וכן יש לתקן לפנינו:
אעפ"י שהאש יורדת מן השמים. ספרא ויקר' פרק ה', ולקח טוב, יומא כ"א ע"א:
אש שירדה בימי שלמה. ספרא שם, וזבחים ס"א ע"ב, ומובא בלק"ט:
תנן התם. משנה תמיד כ"ט ע"א, וספרא ויקרא פרק ו', וכל הלשון מהמחבר הובא גם בלקח טוב.
מכאן אמרו רבותינו ז"ל, בלק"ט איתא מכאן שהבן הטוב מציל את אביו מדינה של גיהנם:
מלמד שבישרו שעשה תרח תשובה ויש לו חלק לעולם הבא: עיין ב"ר פל"ח אות י"ב:
וי"ו זו מוסב על ענין ראשון ספרא ויקר' פרשתא ה', וזבחים מ"ח ע"א, ומובא בלק"ט, ושם נשמט שורה שלימה:
מן העוף ולא כל העוף. ספרא ויקרא פרשתא ו', קידושין כ"ד ע"א, ומובא בלק"ט:
והיחיד מביא קרבנו עוף. ספרא שם, ולק"ט:
ואין לך להביא מן העוף אלא תורים. ספרא ויקר' פרק ח', ולק"ט:
זה הזפק ספרא סוף פרשת' ז', זבחים ס"ה ע"א, ולק"ט:
ר' תנחום בן חנילאי אומר. כן מובא בלק"ט וליתא בספרא לפנינו, ובלק"ט שם סיים לפיכך והסיר את מוראתו בנוצתה, ור"ל שהעוף אוכל מן הגזל, וראיתי בוי"ר פ"ג אות ד' הביא והסיר את מראתו בנוצתה, א"ר תנחומ' בר חנילאי העוף הזה פורח וטס בכל העולם ואוכל בכל צד ואוכל מן הגזילות כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Aggadah, ed. Buber, Vienna, 1894.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323847
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c07558f7c4da17c419a35ecf497377599483ac3b4cbfc82e22afd40ccb0f206