באור הרא"ם על מדרש לקח טוב · במדבר · נשא

וגמרינן אמר רב וכו׳‬. כל המאמר (שבת צ״ח) וראיתי בפי׳‬ הר״ן על שבת (נדפס מחדש בווארשא) האריך ג״כ ודבריו מה שבין דפני עגלה לגלגלים משתי רוחותיה קרו ליה צידי. וצד זה אמה וטופח ומחצה וזה השני כמו כן שהם שתי אמות ומחצה בין שתי הצדדים. ובין שתי נמי שתים ומחצה כלומר רוחב העגלה זהו רוחב שבין שתי דופנות העגלה. למה לי רוחב. העגלה שתי אמות ומחצה באמתא ופלגא סניא ברחב הקרש ומתרץ שלא יהו הקרשים מתעכבין בהוצאה ובהכנסה דרך ר״ה י״ו אמה ביצד המיסרי שהעגלה רחבה שתי אמות ומחצה ושתי צדדיה חמש אמות. ובין עגלה לעגלה חמש אמות. וכן לעגלה שניה חמש אמות הרי מ״ו אמות. ואמה לבן לוי שהיה מסבב לעגלות לתקן הקרשים שמקום אדם אמה: פירוש אטבי בזמן שלא היו הקרשים על הענלות והיו עליהם אטבי והם עמודי ברזל שסומכין עליהן את הקרשים כמו צואר של קורות משום הכי הוו רשות הרבים שלא היו על העגלות אלא אלו השפודים בלבד אבל אם הונחו הקרשים בין הענלות רשות היחיד הוה אלא יש מלבנות העגלה. כלומר שלא היתה העגלה מקורה. אמר רב עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים. אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה וכמה ארך עגלה המש והקשינו עלה כיון ששלשה קרשים מונחים בדרא בתראה על כל עגלה. והקרשין מונחין לרחבן. כל קרש רחבו אמה וחצי הרי אלו ד׳‬ אמות ומחצה למה לי למהוי ארך עגלה ה׳‬ אמות. בארבע ופלגא סגיא. כי היכי דלא נדחקו קרשים הרויח להם חצי אמה על עגלה זו מלא ורוחבה וחמש אמות מן הקרש בין עגלה לעגלה. כי עשר אמות אורך הקרש ולפי זאת הקשינו למה לי למהוי שתים ומחצה רוחב עגלה בפחות מיכן סניא כי אפשר שיהא הקרש אמה אחת מיכן על זו ואמה על זו או שתי אמות על זו ושתי אמות על זו וכו׳‬ הלכתא: מותאמים קצת לדברי המחבר:

ת״ל ונועדתי כו׳‬. עיין בספרי כי בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם.

שמא תאמר קול נמוך ת״ל את הקול כצ״ל ומה הוא הקול המפורש בכתובים קול ה׳‬ בכח ובכאן חסר ומשובש.