תנחומא בובר · צו · סימן 16

ואת כל העדה הקהל וגו' (ויקרא ח ג). א"ל להיכן, א"ל אל פתח אהל מועד, א"ל משה רבינו, רבונו של עולם ששים רבוא אנשים וששים רבוא בחורים היאך אעמידם פתח אהל מועד, ואינו אלא בית סאתים, ואתה אומר ואת כל העדה הקהל, א"ל הקב"ה ועל דבר זה אתה תמיה, השמים האלו לא כדוק של עין הוא, ואני עשיתים מסוף העולם ועד סופו [שנאמר] הנוטה כדוק שמים [וימתחם כאהל לשבת] (ישעיה מ כב), ואף לעתיד לבא כך אני עושה לציון, כל [אותן] האוכלוסין (אותן) מאדם הראשון ועד שיחיו המתים היאך הם עומדין, והם עתידין לומר צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיה מט כ), מה אני אעשה להם, אני מרחיבה, שנאמר הרחיבי מקום אהלך (שם נד ב), מהיכן אתה למד מהר סיני, כיון שנגלה עליו הקב"ה, מה כתיב רכב אלהים רבותים אלפי שנאן וגו' (תהלים סח יח). אמר ר' אבדימי דמן חיפה אני שניתי במשנתי כיון שנגלה הקב"ה על הר סיני ליתן את התורה, ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכות, אמר ר' ברכיה [הכהן] שצפה הקב"ה שאין עומדין במימיהם אל שבטו של לוי, לפיכך ירד כנגד מחנה הלוים. אמר ר' ינאי אם כן מהו רכב אלהים רבותים, אלא כ"ב אלף מרכבות ירדו עם הקב"ה, וכל מרכבה ומרכבה כמרכבה שראה יחזקאל בן בוזי, והיה מחזיק, אלא מעשה נס היה, אמר הקב"ה הרחב הארך וקבל בני בני אמונות, וכן אתה מוצא לעולם הבא, שהקב"ה מרחיב את ירושלים, שנאמר (וארכה) [ורחבה] ונסבה למעלה וגו' (יחזקאל מא ז), עד שעולה לשמים, ואין מעלה אלא שמים, שנאמר כי גדול מעל (השמים) [שמים חסדך] (תהלים קח ה), כיון שמגעת עד לשמים אומרת צר לי המקום וגו' (ישעיה מט כ), אעפ"י כן הקב"ה מעלה מן השמים לרקיע, ומן שני לשלישי, ומן שלישי לרביעי ומרביעי לחמישי, ומחמישי לששי, ומששי לשביעי. אמר ר' אלעזר בן יעקב עד שמגעת לכסא הכבוד, וכיצד הן עולין, הקב"ה מביא עננים והן מפריחן, שנאמר מי אלה כעת תעופינה (ישעיה ס ח), וכל אחד ואחד מן הצדיקים יש לו חופה בפני עצמו, שנאמר וברא ה' על [כל] מכון הר ציון ועל מקראיה [וגו' כי על כבוד חופה] (שם ד ה), כיון שמגעת לכסא הכבוד, הקב"ה אומר להם אני ואתם נהלך בעולם, שנאמר והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו יב), והקב"ה יושב באמצע והצדיקים מראין אותו באצבע, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו' (ישעיה כה טו), ואומר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות (תהלים מח טו), לפי שהאומות אומרים, ואמר אי אלהינו (דברין לב לז), לפיכך ישראל אומרים כי זה אלהים אלהינו [עולם ועד] הוא ינהגנו על מות.

חסלת פרשת צו