וזאת הברכה אשר ברך משה. למשה נאה לברך את ישראל, שנתן נפשו עליהם בכל שעה.
קריאה במקור
תנחומא בובר · וזאת הברכה · סימן 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איש האלהים (דברים לג א), אמר ריש לקיש אלמלא מקרא אי אפשר לאומרו, כאדם שגוזר על אשתו ועושה, כך הקב"ה גוזר על משה ועושה לו.
את בני ישראל (שם). זכותן של ישראל גרמה לו.
לפני מותו (שם). וכי תעלה על דעתך שלאחר מותו בירך את ישראל, ומהו לפני מותו, לפני מלאך המות, שבשעה שאמר לו הקב"ה עלה [וגו'] ומות בהר הזה (שם לב מח מט), היה מלאך המות סבור כבר נתן לו הקב"ה רשות על נפשו של משה, בא ועמד למעלה הימנו, אמר לו משה כבר הבטיחני הקב"ה שלא ימסרני בידך, והיה מברך את ישראל לפני המלאך המות, לכך נאמר לפני מותו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23