תנחומא בובר · צו · סימן 7

[וזאת תורת זבח השלמים]. כשהיו מקריבין זבח השלמים, היה הקב"ה נושא להם פנים, שנאמר ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום (במדבר ו כו), אפשר שהקב"ה נושא להם פנים לבריות, שני פסוקין מכחישין זה את זה, כתוב אחד אומר (כי לא) [אם] אחפוץ במות הרשע (יחזקאל לג יא), וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם (ש"א ב כה), היאך לא חפץ במות הרשע, אלא קודם שנתחתם גזר דינם לא חפץ, לאחר שנתחתם גזר דין חפץ ה' להמיתם, וכן דניאל אומר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת (דניאל י כא), אמרו רבותינו מעשה היה ברבינו הקדוש שהוא עובר בסימוניא, יצאו כל בני העיר לקראתו, בקשו ממנו זקן אחד שילמדם תורה, נתן להם את ר' לוי בר סיסון, אמרו לו רבינו מהו שכתיב בדניאל, אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, וכי יש דבר שקר בתורה שאומר אמת, לא מצא להן תשובה להשיבן, מיד יצא לו [משם ובא] לפני ר', א"ל לא יכולתי לעמוד לפניהם, דבר אחד שאלוני ולא מצאתי מה להשיבן, א"ל מהו הדבר, א"ל אבל אגיד לך הרשום בכתב אמת. וכי יש דבר שקר בתורה, אמר לו תשובה גדולה היה לך להשיבם, א"ל היה לך לומר להם, האדם חוטא הקב"ה רושם עליו מיתה, עשה תשובה הכתב מתבטל, לא עשה תשובה הרשום בכתב אמת, אף [כאן] כתוב אחד אומר ישא ה' פניו וגו' (במדבר ו כו), וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים (דברים י יז), אם ישא למה לא ישא, אלא לאומות העולם אשר לא ישא פנים, אבל לישראל ישא ה' פניו אליך, אמר הקב"ה כשם שישראל נושאים לי פנים, כך אשא להם פנים, והיאך נושאים לי פנים, אדם מישראל עני יש לו ד' בנים, הוא נוטל ככר אחד, הם יושבים ואוכלים כל אותו ככר, ואינן שבעין ממה שיש בו, ומברכין ואומרין ואכלת ושבעת [וברכת], אף אני אשא להם פנים, ישא ה' פניו אליך, לכך נאמר וזאת תורת זבח השלמים.