תנחומא בובר · ויקרא · סימן 6

ויקרא אל משה. מהיכן [קרא לו] מאוהל מועד, יהא שמו מבורך לעולם שהניח את העליונים ובחר בתחתונים לשכן במשכן בשביל אהבתן של ישראל, שלמה אמר כי האמנם ישב אלהים על הארץ [הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי] (מ"א ח כז), יש פחר מתאוה לכלי חרס כביכול כי יוצר הכל הוא (ירמיה י טז), אלא בשביל האהבה נכספה וגם כלתה נפשי וגו' (תהלים פד ג). וכן הוא אומר ויקרא אל משה, גדול היה משה, ראה מה כתיב ויקרא אלהים לאור יום (בראשית א ה), [זו קריאה וזו קריאה מי גדול השובה או הנשבה הוי אומר השובה, ראה מה כתיב ויקרא אלהים לאור יום], ואין אור אלא תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג), משה שבה את התורה, שנאמר עלית למרום שבית שבי וגו' (תהלים סח יט), א"ל הקב"ה בעולם הזה עשיתיך ראש, ולעולם הבא כשיבואו הצדיקים ליטול שכרן, אתה בא בראש כולן, שנאמר ויתא ראשי עם וגו' (דברים לג כא).