תנחומא בובר · ויחי · סימן 13

בנימן זאב יטרף. זש"ה כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז), בתחלה היה הסוד ליראי ה', שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד), חזר ונתן אותו לישרים שנאמר ואת ישרים סודו (משלי ג לב), חזר ונתן אותו לנביאים, שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.

כל מה שהצדיקים עושים ברוח הקודש עושין, יעקב כשבירך את יהודה בירכו באריה שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מט ט), כנגד מלכות בבל, שכתיב בו קדמייתא כאריה (דניאל ז ד), וחנניה מישאל ועזריה מזדווגין לה, ליוסף זיווגו כנגד מלכות רומי הרשעה הזו. אמר ר' שמואל בר נחמן מסורת של אגדה היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל [שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט כ)]. ומשה זיווג שבטו של לוי כנגד מלכות יון בני חשמונאי שהיה מלוי, ולוי שבט שלישי הוא, וזו מלכות יון שלישית, לוי שלש אותיות, ויון שלש אותיות זה מקריב פרים וזה כותב על קרן השור אין להן חלק באלהי ישראל, אלו מרובין ואלו מועטין, ראה אותן משה ובירכן, שנאמר ברך ה' חילו וגו' (דברים לג יא), ויעקב זיווג לבנימן כנגד מלכות מדי, וכתיב במלכות מדי, וארו (חיווא) [חיוה] אחרי (תיניינה דמייא) [תנינה דמיה] לדוב (דניאל ז ה), שהרי הקישה כנגד שבט בנימן שנמשל בו, שנאמר בנימן זאב יטרף, מה הזאב הזה חוטף כך היה שבטו של בנימן חוטף, שנאמר וראיתם (את) [והנה אם יצאו] בנות שילה וגו' וחטפתם לכם (שופטים כא כא).