תנחומא בובר · מצורע · סימן 6

[זאת תהיה תורת המצורע. מי שהוא מדבר לשון הרע בחבירו הצרעת באה עליו, מנין את למד ממרים], ראה מה כתיב במרים, ותדבר מרים ואהרן במשה (במדבר יב א), לפיכך ויפן אהרן אל מרים והנה [מרים] מצורעת כשלג (שם שם י), מה כתיב שם, זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים (דברים כד ט), ומה דברה במשה, אמרה נטל משה אשה, והוא בטל מפריה ורביה, מה עשה להן הקב"ה, נגלה עליהן, והיו צריכין טבילה, שנאמר ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים (במדבר יב ד), מהו פתאום, שנגלה אליהם והיו צריכין למים פתאום, אמר להם וכך היו צריכין למים, ואני מדבר עמכם, מיד לקתה מרים בצרעת, שנאמר והנה מרים מצורעת כשלג (שם שם י), והלא דברים קל וחומר, ומה מרים שלא דברי כי אם באחיה חביבה שלא בפניו, ולא נתכוונה אלא להחזירו לאשתו, כך, המספר לשון הרע על חבירו על אחת כמה וכמה, מה כתיב למעלה מן הענין השמר בנגע הצרעת (דברים כד ח), ואף אהרן שהיה כהן גדול נגעה בו ידו של הקב"ה, שנאמר ויחר אף ה' בם (במדבר יב ט), באהרן ובמרים, אלא שאהרן נתרפא מיד, ומרים לאחר [שבעת] ימים, [שנאמר] ותסגר מרים [מחוץ למחנה] שבעת ימים (במדבר יב טו), הוי זאת תהיה תורת המצורע, המוציא רע שמצא רע.